חברות תעשייתיות בישראל צריכות להיכנס לתחום תעשייה 4.0, לאמץ תהליכים חדשים ובעיקר חשיבה חדשה. זכרו שלפחות חלק מהמתחרים שלכם עושים זאת ואם אתם לא תהיו יותר טובים מהמתחרים, פשוט לא תהיו. התפתחות המחשוב והטכנולוגיה אפשרו את המהפכה התעשייתית הרביעית והשינויים בהרגלי הצריכה והתחרות הגלובאלית מחייבים את החברות התעשייתיות לשינוי בתפיסה שלהן. אף חברה לא יכולה לבנות על מכסים שיגנו עליה מפני תחרות.

ערכתי ראיונות עם אנשי מפתח בשרשרת הערך של תעשייה 4.0 בישראל, בהם ד"ר מלכה ניר, מנהלת זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות, דודו רמאל, המנהל הטכני של א.מ.ג תעשיות ואמיר אלוני, מנכ"ל חברת LeaderMES.

חברות רבות נמנעות מלמדוד את ה- OEE וחיות באשליה שהן מפעילות את קווי הייצור שלהן בקרבה ליעילות הייצור המכסימלית. אלא שהמציאות, במרבית המקרים, היא עגומה והיעילות בפועל נמוכה משמעותית לעומת היעילות המכסימלית האפשרית. החדשות הטובות הן, שמדידה של ה- OEE תציג להן הזדמנות חדשה לשפר את יעילות הייצור והרווח.

דודו רמאל המנהל הטכני של החברה מספר, שהמערכת יצרה שקיפות ונראות של כל התקלות והעצירות. הם גילו שכל העצירות הסתכמו למשמרת שלמה בכל יום. כלומר, הם הפעילו את המפעל בשלוש משמרות (24 שעות ביממה), אבל המכבשים יצרו בפועל, רק 2 משמרות. כעת החברה משתפת את העובדים בנתונים והעובדים מתחרים ביניהם איזה מכבש עוצר הכי פחות.

מלכה ניר מציינת כי תעשיית ההייטק עם 8% מהמועסקים, מביאה 56% מהיצוא ואילו בתעשייה המסורתית, עם 43% מהמועסקים מצליחים להביא רק 22% מהיצוא. היא מדגישה כי התעשייה המקומית עם פריון נמוך, מתחרה מול המזרח עם עלויות שכר נמוכות ומול המערב עם איכות מצוינת. התמיכה של זירת הייצור המתקדם מיועדת לתעשייה עם טכנולוגיה מסורתית או מעורבת מסורתית, או בתנאים מסוימים גם תעשיה מעורבת עלית, והיא כוללת מכינת מו"פ, מסלול מופ"ת, ועוד.

חברת א.מ.ג תעשיות היא אחת המשתתפות במכינת המו"פ.החברה מתמודדת מול יבוא זול ע"י אימוץ תהליכים מתקדמים וחתירה להשתפר ולהישאר תחרותיים כל הזמן. במסגרת המסלול של מכינת המו"פ החברה התקינה על המכבשים שלה מערכת של חברת LeaderMES, שמודדת את נתוני ה-OEE של כל מכבש ומדווחת עליהן.

אמיר אלוני, מנכ"ל חברת LeaderMES, אומר שהמטרה היא לייצר נראות ושקיפות בשפה אחידה של המידע. ליצור מעורבות של העובדים דרך ההבנה מה רוצים מהם. מפעיל המכונה מעורב בסיווג הנתונים, למשל מה הסיבות לעצירה שהמערכת מזהה. המעורבות והעבודה עם מערכת מידע שמדברת בשפה שלו מגבירה את תחושת השייכות של העובד. לדבריו ההתנגדות העיקרית היא של מנהלי הביניים, שעד כה היו האחראים על איסוף המידע. כעת הם נדרשים לקבל החלטות על סמך המידע שנאסף והם לא מורגלים ולא יודעים לעשות זאת.

מנהלי הביניים נמצאים בין הפטיש והסדן, בין ההנהלה והעובדים. הם נדרשים לנהל, אך לא עברו הכשרה ניהולית. כמעט כולם היו בעבר עובדים מצטיינים ומונו למנהלים. אבל הם לא קבלו הכשרה מתאימה. הם החוליה החלשה בכל שינוי שההנהלה עושה וכמעט תמיד יגלו התנגדות לשינוי. כדי לרתום את מנהלי הביניים לכל שינוי שההנהלה מבקשת להוביל, יש חשיבות גדולה מאד לתמוך בהם ולתת להם הכשרה.


לקריאת המאמר המלא 

----

* זאב רונן הוא מוביל ומנחה פרויקטים להגדלת הרווח הנקי במספר רב של חברות ויועץ לחברות ויחידים בתחום העסקי והיזמות. הוא בעל ניסיון עשיר בניהול חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותו היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות. למידע נוסף לחצו כאן.