אילו מדינות מוכנות טוב יותר לתעשייה של העתיד?
 

מאת טל שחף 
 

ככל שהמהפכה התעשייתית הרביעית (4IR) צוברת תאוצה ומקדמת פיתוח של טכניקות חדשות ומודלים עסקיים חדשים, כך עולה אי הוודאות של מקבלי ההחלטות בממשלה ובתעשייה. קצב ההתקדמות של הטכנולוגיות החדשות, למשל הייצור התוספתי (AM) והאינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT), מוסיפה עוד נדבך של מורכבות למשימה המאתגרת: פיתוח והטמעה של אסטרטגיות תעשייתיות שמקדמות פיריון וצמיחה הכוללת.

בפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) משקיפים על המצב מקרוב ויש להם הצעות בדבר דרך הפעולה המומלצת להנהגות המדינות. בדו"ח "מוכנות לעתיד הייצור 2018", שפורסם לקראת ועידת דאבוס 2018, טוענים החוקרים: על המדינות לשקול  מחדש על האסטרטגיות התעשייתיות שלהן. הדו"ח, שהוכן בפורום הכלכלי העולמי בשיתוף חברת הייעוץ AT Kearney האמריקנית, קובע שאחדות מהמדינות נערכו טוב יותר מאחרות ואולם אין מדינה שסיימה את ההערכות.

גרמניה היא אחת המובילות, לאחר שהשיקה כבר ב-2011 את יוזמת Industrie 4.0 שהפכה למובילת התעשייה העולמית כולה. גרמניה מובילה בשיעור המעבר לתעשיה מתקדמת, בהיקף הקישוריות בין המוצרים, בייצור שרשראות ערך ובמודלים עסקיים שהזניקו את הייצור הדיגיטלי. יפן בחרה בשנת 2016 במגמה שונה – חברה 5.0 (Society 5.0 ) - המבקשת להשתמש בטכנולוגיה המתקדמת כמנוע לשינוי החברה כולה, לא רק התעשייה. בשנה האחרונה הצטרפו מדינות נוספות למגמה העולמית, בהן בריטניה עם האסטרטגיה התעשייתית החדשה עליה הכריזה וסינגפור שבנתה את אינדקס המוכנות לתעשייה חכמה.

מדינות רבות נוספות מחפשות כעת את הדרך לקפוץ למים הסוערים ולהתמודד בזירה הבלתי מוכרת, או לחילופין להסתכן בכך שיישארו מאחור. השאלות שעל הפרק הן כבדות משקל: באיזו מידה הייצור התעשייתי הוא שיקול מרכזי במדיניות הלאומית שלהן? איך אפשר לקדם שיתוף פעולה גלובלי בתחום בלתי מוכר ומאיים? לאילו גורמים תהיה השפעה משמעותית על התעשייה הלאומית שלהן. ובעצם – האם הן מוכנות לעתיד?

בפורום הכלכלי העולמי סבורים שהעולם התעשייתי נמצא בתחילת מסע המעבר הדיגיטלי, והשבילים יתגלו על המפה ככל שהמדינות והארגונים יקדמו את פיתוח המערכות והאסטרטגיות החדשות. מחברי המחקר קובעים: אין מדינה - אפילו לא המתקדמת ביותר – שכבר הגיעה לחזית המוכנות לעולם החדש. אין מדינה שכבר רתמה את מלוא הפוטנציאל של המהפכה התעשייתית הרביעית בייצור. למעשה, מרבית המדינות נמצאות עדיין על אבני הזינוק.

הערכות החוקרים התמקדו ב-100 מדינות וכלכלות, המייצגות יחד יותר מ -96% מהערך המוסף בייצור (MVA) העולמי והתוצר המקומי הגולמי (GDP) העולמי גם יחד. הם ניתחו את מצב הייצור התעשייתי הנוכחי לפי גודלו ומידת מורכבותו ואת נוכחותם או היעדרם של גורמי המפתח לקידום טכנולוגיות חדשות ומעבר דיגיטלי: טכנולוגיה וחדשנות, משאבי אנוש, סחר בינלאומי והשקעות, תשתית מוסדית, משאבים בני קיימא וביקושים מקומיים. כל מדינה מוקמה באחת מארבע קטגוריות המשלבות את מצב התעשייה ונוכחות מפתחות הקידום.
  • המובילות: מדינות עם בסיס תעשייתי חזק ורמת מוכנות גבוהה לעתיד בזכות ביצועים טובים בכל הגורמים מניעי החדשנות.
  • המסורתיות: מדינות עם בסיס תעשייתי חזק, שנמצאות בסיכון להישאר מאחור בשל היעדר גורמים מניעי חדשנות ושינוי.
  • בעלות הפוטנציאל: מדינות עם יכולת תעשייתית מוגבלת אבל עם יכולות חדשנות שמנבאת יכולת להגדיל את היקפי היצור בעתיד בתנאי עידוד כלכליים.
  • בחבלי לידה:  מדינות עם יכולת תעשייתית מוגבלת ועם רמה נמוכה של מוכנות לעתיד בשל היעדר יכולות קידום חדשנות וטכנולוגיה.
 
                                             
                                                                פילוח 100 המדינות לארבע הקטגוריות הראשיות 
 
הממצאים מעלים כי 25 המדינות המובילות מרוכזות באירופה, בצפון אמריקה ובדרום מזרח אסיה. ישראל נמצאת גם היא בקבוצה זו, ממוקמת במקום ה-25 במבנה התעשייה ומקום ה-23 בתנאים מקדמי חדשנות. המובילה העולמית במבנה התעשייה שלה היא יפן, ואחריה קוריאה הדרומית וגרמניה. המובילה העולמית בחדשנות היא ארה"ב ואחריה סינגפור ושוויץ. כל המדינות בקטגוריה הזו, למעט שתיים, הן כלכלות בעלות הכנסה גבוהה. ביחד מחזיקות המדינות האלה בכ-75% מהתוצר התעשייתי העולמי והן ניצבות במקום טוב כדי להגדיל את חלקן בייצור העתידי.

מרבית הכלכלות העולמיות הראו רמה נמוכה של מוכנות לעתיד הייצור. 58 מהן נמצאו "בחבלי לידה", כ-90% מהן באמריקה הלטינית, המזרח התיכון, אפריקה והמזרח הקרוב. ביחד מחזיקות מדינות אלה בכ-10% בלבד מהתוצר התעשייתי העולמי.

מבין הכלכלות הנותרות עשר מדינות, בהן הודו, מקסיקו, ברזיל, אינדונזיה, והמפתיעה מכולן - רוסיה – נמצאות בקטגוריה של תעשייה מסורתית. רבות מהן מתבססות לאורך שנים על כוח עבודה זול, אבל הם נמצאות בסיכון לעתיד אם לא יפתחו אסטרטגיה לחדשנות תעשייתית.

שבע מדינות נמצאו מתאימות לקטגוריית מדינות בעלות פוטנציאל, בהן אוסטרליה ואיחוד האמירויות. כל אלה הן כלכלות בעלות הכנסה גבוהה וכמה מהן עשירות במשאבים טבעיים, והשאלה הניצבת על הפרק האם ישכילו לנצל את הפוטנציאל שלהן לקידום התעשייה שלהן להתמודדות עתידית.

מחברי הדו"ח מעריכים כי לא כל המדינות ישימו בעדיפות עליונה את המעבר לייצור מתקדם. כמה מהן עשויות להעדיף המשך התבססות על כוח עבודה זול בהיקפים הולכים וגדלים כדי להגדיל את היקף הייצור התעשייתי שלהן, אחרות אולי יעדיפו לקדם תחומים אחרים ולא את התעשייה. עם זה חשוב שכל מדינה תכיר אל נכון את היתרונות התחרותיים שלה ותקבל את ההחלטות מתוך שיקול דעת מושכל, שמביא בחשבון את המהפיכה התעשייתית הרביעית, שהשפעתה תורגש בכל מקום בעולם.

גם בקרב המדינות ששועטות קדימה להובלת התעשייה של העתיד צריכות להתקבל החלטות לא פשוטות. החוקרים מציינים שמוכנות אמיתית לעתיד לא תוכל להיות מושגת רק באמצעות פיתוח תעשייה מקומית והיא תהיה חייבת להישען על פתרונות גלובליים. כדי לייצר מערכות ייצור גלובליים יש צורך בנוסף לטכנולוגיות המתוחכמות גם בהסכמה על תקנים ונורמות.

כדי לנצל את מלוא הפוטנציאל של התעשייה החדשה, מדינות וארגונים יצטרכו פשוט לדבר עם עמיתיהם מעבר לגבולות הגיאוגרפיים, הפוליטיים והטכנולוגיים. לשם כך נדרשת חדשנות גם בדרך שיתוף הפעולה בין מדינות ובין מגזרים.
 
                  
                                                                        דירוג 25 המדינות בקטגוריית המובילות
 

לקריאת הדו"ח המלא, לחצו כאן