ביקוש ער מצד התעשייה לקבלת תמיכה ממשלתית בפרוייקטים של חדשנות תעשייתית 

מאת אבישג אשר       פורסם: 2.12.2018
התוכניות לעידוד מעבר של תעשייה מסורתית לטכנולוגיות ייצור מתקדם ומפעל חכם נושאות פירות ראשונים. מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, אומר בשיחה עם "תעשייה 4.0" כי עד כה מסתמן ביקוש ער לקבלת תמיכה ממשלתית במסלולי הפיריון והייצור המתקדם. לדבריו בהתאחדות התעשיינים טרם ביצעו ניתוח של יישום התוכניות בפועל שכן המכרזים הראשונים נסגרו ממש לאחרונה, כך שעדיין לא יודעים לאפיין את ההצעות ותחומיהן וגם לא אילו חברות קיבלו תמיכה ואילו נידחו. "עצם זה שהתקבלו המון הצעות, זו כבר נקודה חיובית שמראה על התקדמות הנושא הזה" אומר היימן.

אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים מגבש ומוביל את תחומי העניין של התעשיינים בנושאי כלכלה, ומייצג את עמדת ההתאחדות מול גורמי ממשל ומקבלי החלטות וזאת לשם שיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית וטיוב הסביבה העסקית. האגף פועל להוביל תחומי החקיקה המשפיעה על התעשייה, ליזום ולקדם תמריצים, קרנות מימון וכלי סיוע ממשלתיים לשם עידוד השקעות, חדשנות והתייעלות במפעלים. בנוסף, מתקיימים באגף סקרים, מחקרים והשוואות בינלאומיות לשם העמדת בסיס נתונים רחב ומעודכן על התעשייה הישראלית וניתנים גם שירותי ייעוץ לשדרוג עסקי ופתרון בעיות ספציפיות של המפעל הבודד.

היימן אומר כי בנושא חדשנות בתעשייה ממשיכה התאחדות התעשיינים בפעילות של טיפול פרטני ברמת מפעל, וכמו כן בקידום כלי סיוע במסלולים שכבר יצאו למכרזים ובארגון ימי עיון וכנסים בתחומי תעשייה חכמה.

הייתם שותפים לגיבוש תוכנית "נטו תעשייה" אבל מה היא הפעילות שלכם בנושא מאז יצאה התוכנית לדרך?
ב-2018 וגם קודם לכן, הכיוון שלנו היה להגדיר את המונחים בתחום ולהניח את התשתית של התעשייה להכיר אותם. עכשיו, ב-2019 ננסה לרדת יותר לעומק בשני היבטים: היבט אחד הוא בשאלות של מהי הטכנולוגיה שמתאימה לכל תעשייה, בתחומים כמו מיחשוב רצפת ייצור, הדפסה בתלת-ממד או ביג דאטה. מצד שני, בחלק מהנושאים אנחנו נטפל ברמה ענפית: בכל ענף בהתאחדות התעשיינים הגדרנו איש קשר, שהוא יעבוד מול המפעלים בענף שלו על מנת לבחון את הדברים יותר לעומק ולהתאים את הפתרונות ברמה הענפית.

כדאי להזכיר גם את 
אקסלרטור i4 שפתחנו בשיתוף עם KPMG סומך חייקין, ושפעילותו תורחב ב-2019. מדובר בפרויקט ראשון וייחודי בתעשייה הישראלית שנועד לחברות ייצור, ומלווה אותן משלב הבנת המצב הקיים, דרך סקירת הטכנולוגיות הקיימות ועד לשלב בניית תוכנית פעולה מותאמת אישית לכל מפעל לייצור מתקדם והשגת מקורות מימון ממשלתיים. החברות מלוות על ידי יועצי KPMG ומקבלות אבחון עסקי (MRI) שכולל סיורים באתר החברה, בחינת קווי הייצור והתהליכים המתממשקים.
ברגע שמינינו את אנשי הקשר ברמה הענפית, אז אחת המטרות היא הגברת המודעות וגם מעקב איך מיישמים את הצעדים בשטח. אחת המטרות שלנו היא נושא המרוץ להובלת הענף. אנחנו מניחים שברגע שאנשים יראו שהמתחרים שלהם כבר מיישמים את זה בארץ, זה גם יהיה גורם שידחוף אותם קדימה. וכמובן מה שאנחנו תמיד אומרים זה, שעם כל הכבוד לתחרות בישראל, בכל העולם כבר יש תוכניות חדשנות כאלה –באירופה, ארה"ב, יפן ועוד - ובמובן של התחרות הבינלאומית אנחנו צריכים להדביק את שאר העולם.

מה המכשולים או העיכובים שאתה מזהה כרגע?

עיכוב אחד הוא ברמת המידע – לדעת לברור בין המושגים ולמצוא מה אמיתי ומה הוא רק "בזוורד". בהקשר הזה צריך לעשות התאמה ספציפית של טכנולוגיה למפעל מסויים. דבר שני הוא בעיית המימון, בעיקר בעסקים היותר קטנים. אתה אומר שצריך לעשות נושא א, ב, ג, אבל כדי להתקדם צריך קווי אשראי. נקודה שלישית, שהיא נגזרת של השנייה, היא הקצאת המשאבים. אתה אומר: יש לי סכום כסף מסויים להשקעה, והשאלה אם הוא נחוץ להשקעה בפרוייקט חדשנות או שעדיף בהשקעות יותר קלאסיות – איש מכירות , מכונות או  דברים אחרים שדרושים להתפתחות של העסק.

האם אתה מצפה ליותר מחוייבות מצד הממשלה?

קודם כל צריך קצת יותר ודאות לגבי התקציבים האלה, גם של הרשות לחדשנות וגם של רשות ההשקעות, לגבי השנים הבאות. אם נראה שהתקציב נגמר מהר, אז צריכה להיות ודאות שתהיה מעורבות ממשלתית גם בשנים הבאות. והיא חשובה גם בגלל שאנחנו במצב שמצריך להדביק את הפער מול העולם וגם בגלל שאנחנו יודעים שיש לזה תשואה חיובית לכל המשק. על כל שקל שהמדינה שמה, היא יודעת שהיא מקבלת אותו בחזרה במיסים, בפיריון, בתוצר ובתעסוקה.

אתה אופטימי לגבי תהליכי החדשנות בתעשייה?

אני אופטימי לגבי קצב ההתקדמות אבל הדרך עוד ארוכה. עד שלא נתחיל ממש לראות שאנחנו עוברים לשלבים השניים והשלישיים, של הטמעה של הטכנולוגיה במפעלים, ונראה את ההשפעה של זה על הפיריון של המפעלים ברמת המאקרו, עד אז הדרך עוד ארוכה. אבל יחסית לאיפה שהיינו לפני שנה או שנתיים, בהחלט יש התקדמות משביעת רצון.

 
נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים.       צילום: יח"צ
איפה אתה רואה הצלחות ראשונות בתחומי המפעל החכם?

אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות פרטניות, אבל עשינו סיורים בכמה עשרות מפעלים. אנחנו מתחילים לראות מפעלים, שמעבר להתעניינות כבר עושים תוכניות אסטרטגיות ומקצים תקציבים של המפעילים עצמם לנושא הזה. הכסף הממשלתי נותן תמריץ, וברגע שרואים שגם הממשלה תומכת בזה וגם הסדרי השקעה בזכות הכסף הממשלתי נעשים יותר קצרים, אז זה יוצר יותר התעניינות בתעשיה בחדשנות ובטכנולוגיה.

האם יש ענפים שמתקדמים יותר מאחרים בהתקדמות לחדשנות טכנולוגית?

אני לא זיהיתי עדיין ענף שמוביל יותר מאחרים. אנחנו רואים דוגמאות לחדשנות בתחומי הבנייה, הפלסטיק ואפילו המזון, המתכת וגם הפרמצבטיקה. 

מזווית הראייה שלנו, יש הרבה התעניינות של תעשיינים במה שעושים המתחרים בענף. אולי לא ששים לרוץ קדימה אבל גם לא להישאר מאחור. אתה שותף להבחנה הזו?

אני מסכים אתך לגמרי, וגם לזה נמצא פיתרון.