לתעשייה המתקדמת 4.0 יש פוטנציאל אדיר לתעשיית המזון, אבל צריך לזכור ששינויים טכנולוגיים מתרחשים בה בקצב מתון ובאופן מדורג, כך קובע פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל טכנולוגיה בקבוצת שטראוס. בראיון ל"תעשייה 4.0" הוא ממליץ לתעשיינים להיכנס להשקעות בתחום המפעל החכם בסבלנות ובאופן מושכל. "אחד הדברים שצריך לעשות, זה לא להיסחף אחרי Buzzwords, להישאר צמודים לקרקע ולא להבטחות על מה שתוכל לעשות", אומר פרופ' שמעוני, "להתרכז בדברים שאתה רוצה להרוויח לעסק שלך, למשל  להעלות את הפרודוקטיביות, להקטין צריכת אנרגיה, להגביר בטיחות. להתחיל בצעדים קטנים ומדודים ולא בתהליכים מגלומאניים, שהם מאד מרתיעים. צריך להישאר בעקרונות הכלכלה הבסיסיים ולהכניס טכנולוגיה מתקדמת וככה סיכויי ההצלחה גדלים".

"בתעשיית המזון לא מחליפים מפעלים כמו גרביים"

מאת טל שחף    פורסם: 20.12.2017

פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל טכנולוגיה בקבוצת שטראוס, והאיש שמאחורי אלפא שטראוס ומעבדת The Kitchen, מפתיע כשהוא ממליץ להתקדם בזהירות אל עולם התעשייה 4.0, להיזהר מלהיסחף אחר Buzzwords אופנתיים ולבחון את הצרכים לפני היכולות הטכנולוגיות המלהיבות. לדבריו, ההפרדה בין תעשייה מסורתית לתעשייה מתקדמת היא מלאכותית ויצרני הפתרונות הטכנולוגיים לא מספיק מכירים את העולם התעשייתי. ובכל זאת, תחת ניהולו מתקדמת שטראוס לעולם טכנולוגי מעורר השראה.

לפרופ' שמעוני יש מסר גם לחברות הטכנולוגיה וליזמים בתחומי התעשייה השונים: "רוב יצרני הפתרונות של העולם הדיגיטלי לא מודעים לכך שהיה עולם תעשייתי לפניהם," הוא אומר בחיוך, "תמיד צריך שיתוף פעולה בין חברת הטכנולוגיה לבין האנשים על קו הייצור. הם לא מבינים בעולם התוכן שלנו, והחיבור בין עולם הטכנולוגיה לבין קווי הייצור הכרחי."

לדבריו בישראל קיימת הזדמנות יוצאת דופן, בזכות השילוב בין עולם פיתוח התוכנה, החומרה והסנסורים החכמים לבין תעשיית המזון שהיא גדולה מספיק וגם קטנה מספיק כדי לשלב כוחות. "זו יכולה להיות הזדמנות מדהימה לשני הצדדים. ככל שחברות וסטרטאפים ידברו יותר עם התעשייה הם ידייקו יותר את הפיתרון שהם מציעים ולכן שיתוף הפעולה הוא דבר מרכזי"

הוא מדגיש שלא צריך לצפות למהפכות דיגיטליות בן לילה בתעשיית המזון. לדבריו תעשיית המזון הגלובלית היא תעשייה מבוזרת, שרובה המכריע מורכב ממפעלים קטנים ובינוניים. "אלה לא בונים ומחליפים מפעלים כמו גרביים. אם אתה רוצה ליישם יצור מתקדם בתעשיית המזון, אתה חייב להבין שאתה בעולם שלBrownfield  ולא של Greenfield, ולא בכל יום בוראים כאן עולם חדש או מקימים קו ייצור החדש".

 

 
פרופ' אייל שמעוני                                                                                                     צילום: דוברות שטראוס 

פרופ' שמעוני מציע להתקדם לתעשייה 4.0, אבל במתינות

עמק הסיליקון של טכנולוגיות המזון

החזון של קבוצת שטראוס הוא ליצור בישראל את "עמק הסיליקון של טכנולוגיות המזון" ולעמוד בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום המזון. היוזמה הראשונה היתה בהקמת מיזם "אלפא", שמטרתו ליצור שיתופי פעולה עם גופים שונים בתחומים הקשורים או משיקים לתעשיית המזון: מוסדות מחקר וחוקרים, ספקי שירותים ויזמים, קרנות הון סיכון ומשרדי ממשלה. שטראוס בנתה אקו-סיסטם ואפשרה לפעילים השונים להכיר את התעשייה והשוק הצרכני, לקבל גישה למעבדות, טכנולוגיות וקווי יצור, ואף לערוך ניסויים של טכנולוגיות חדשות, מתוך הבנה שיצירת קהילת Foodtech בישראל תלויה בכך שכל השחקנים באקו-סיסטם ישתתפו בה. כך למשל שטראוס ווירג'יניה טק חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מחקרי לפיתוח טכנולוגיות מזון בוירג'יניה.

יוזמה שניה היתה החממה הטכנולוגית The Kitchen, שבעזרת סיוע ממשלתי תומכת ישירות ביוזמות טכנולוגיות בתחום המזון, ומאפשרת ליזמים לממש את הרעיונות שלהם לכדי מוצרים או טכנולוגיות. שטראוס מעמידה לרשות היזמים ידע מעמיק בתחום המזון והמשקאות, קשרים עסקיים בארץ ובעולם עם שותפים ולקוחות פוטנציאליים, ייעוץ, לוגיסטיקה, אדמיניסטרציה, סיוע משפטי ופיננסי, וגם צוות סיוע שכל זמנו מוקדש לחממה.
וכל זה הוא רק הקדמה לעובדה, שפרופ' שמעוני וצוותי שטראוס, המשלבים טכנולוגיה, הנדסה ו-IT, מקדמים בנחישות את הטכנולוגיה בחברת שטראוס לכיוון התעשייה החכמה. "אנחנו עושים מהלכים קטנים ובינוניים כדי להימצא בעולם שאחרי האוטומציה ואחרי המחשוב, למשל על ידי שיתוף פעולה עם מיזמים בשלב הסטרטאפ, גם דרך הפלטפורמה של אלפא שטראוס וגם דרך חממתThe Kitchen. האתגר הוא איך על אנחנו משלבים בתוך קווי הייצור הקיימים יכולות של איסוף נתונים, ביג דאטה, למידת מכונה, בינה מלאכותית וכו'".

בין הפרויקטים שמתבצעים בשטראוס בימים אלה - פרויקט בטכנולוגיה של Panoramic Power, שמשתמש באיסוף נתונים כדי לחסוך אנרגיה, פרויקט עם n-join, שמתבסס על ביג-דטה בזמן אמת ופרויקט עם Deep Learning Robotics, שנועד ללמד רובוטים לבצע משימות על ידי מצלמת תלת-ממד המפעילה זרוע רובוטית גנרית. שטראוס גם לוקחת חלק בפרוייקטים של תשתית במסגרת הקונסורציום האירופאי EIT Food, בשיתוף חברת סימנס וחברות נוספות, בין השאר באיסוף נתונים באופן רצוף מקווי הייצור והצלבתם עם נתוני מערך הייצור כדי להפיק תועלת כמו שיפור בטיחות המוצרים ואיתור תקלות בזמן אמת.

אומר שמעוני: "מה שקורה בעולם של התעשייה המתקדמת, זה שככל שאתה עולה בתחכום, ככה אתה עדיין רואה מעט מקרים של יישום והצלחה. אנחנו פועלים בצורה רציפה ושיטתית ובמאמץ לפתור לעצמנו את דרכי השימוש, כך שנוכל להראות הצלחות ראשונות ונוכל לראות מה עובד יותר טוב ומה פחות טוב".
תעשייה מסורתית מתקדמת
 
פרופ' שמעוני סבור שההפרדה בין תעשייה מסורתית לתעשייה מתקדמת היא הפרדה מלאכותית ומטעה: "חושבים שלתעשייה המסורתית אין עומק טכנולוגי, אבל התעשייה המסורתית מרובדת בטכנולוגיות לאורך ולרוחב, מאוד מתוחכמת באספקטים שלה. יש פוטנציאל גדול ליצור מתקדם בתעשיות המסורתיות, כי יש בהן פעולות רוטיניות רבות, פעולות שחוזרות על עצמן, וזה המקום שבו אפשר להכניס רובוטיקה ואוטומציה, וגם לייצר נתונים מהפעולות החוזרות ולבסס עליהם פתרונות חדשים".

את ההוכחה לדבריו הוא מביא מהתעשייה הגרמנית, שנחשבת לנושאת דגל המהפכה התעשייתית הרביעית, תעשייה 4.0. "חזרתי עכשיו מגרמניה, ומה שאתה רואה שם זה, שבהרבה מקומות השלב העיקרי בהתקדמות היה המעבר לאוטומציה ולא לתעשייה 4.0. ועדיין הם מכניסים את זה תחת אותה הגדרה של תעשייה 4.0. התעשייה הישראלית לא ממש שונה מתעשיות אחרות במדינות אחרות. אבל בניגוד למקומות האחרים בעולם, יש לנו פוטנציאל מצויין לעשות את הטרנספורמציה בגלל הגמישות המחשבתית והיותנו מעצמה טכנולוגית".
 
בדרך לייצור מזון מותאם אישית
 
פרופ' שמעוני הצטרף לחברת שטראוס כיועץ חיצוני בשנת 2008, ומונה לסמנכ"ל הטכנולוגיה ב-2010. לפני כחודשיים זכה בתואר סמנכ"ל הטכנולוגיות האירופאי של השנה  (European CTO of the Year) בקטגוריית ארגונים גדולים. התואר, המוענק על ידי האיחוד האירופי, ניתן לשמעוני "על תפקידו המנהיגותי בקביעת החזון של החברה ועל האצת השינוי בתרבות הארגונית בחברה, שאיפשרו שיתוף הפעולה עם מובילי חדשנות והם מהווים מקור השראה לתעשיית הפודטק האירופאית". פרופ' שמעוני הוא בעל תואר דוקטור בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה מהטכניון ועד 2013 היה פרופסור חבר בפקולטה להנדסת מזון בטכניון. מחקריו עוסקים בשיפור התכונות הבריאותיות של מוצרי מזון על ידי שליטה ברכיבי המזון מהרמה המולקולרית ועד לטכנולוגיית הייצור.

את הרעיונות האלה הוא מנסה גם ליישם בקידום הטכנולוגי של שטראוס. "אחד הדברים הכי משמעותיים שהטכנולוגיה תוכל לעשות, הוא מניעת תקלות, וכתוצאה מזה תהיה העלאת זמינות וניצולת של קווי ייצור. אני מאמין, שבעזרת הצלבת נתונים עם מערכי הבטיחות נגיע לאתר את סיבות השורש לענייני בטיחות מוצר. במכונות שלנו הבקרים מוציאים המון נתונים, אבל היכולת האנושית לנתח את כל הכמויות האלה של הנתונים אינה מספיקה. בדרך כלל מנתחים את מה שאפשר, וניגשים לטפל רק בתקלות הגדולות, אבל דווקא בהרבה תקלות קטנות נמצא שורש הבעייה. רציפות נתונים לאורך שרשרת הערך של התעשייה תיצור הזדמנויות רבות להפחתת איבוד מזון, הנגשת מידע איכותי יותר לצרכן ולשיפור בטיחות המוצרים, ותפתח גם פתח ליצור מזון מותאם אישית". 
מחלבת שטראוס                                                                                                          צילום: דוברות שטראוס