המהפכה התעשייתית הרביעית: 
מדריך הישרדות

מאת נחום דוניצה*       פורסם: 9.3.2019
אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה תעשייתית עמוסה פריצות דרך טכנולוגיות המשנות את הסביבה והמציאות בה חיים כולנו. איך יוצאים ממנה בשלום? אנו עדים כיום להתהוות המהפכה התעשייתית הרביעית, המאופיינת בשילוב של טכנולוגיות, שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי והביולוגי, מהפיכה, שלפי קלאוס שוואב, תשנה מקצה אל קצה את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתקשרים זה עם זה.

מי שזוכר מעט מלימודי ההיסטוריה שלו, בוודאי יזכור את הדיונים ב"מהפיכות התעשייתיות", מהראשונה, שעשתה שימוש במים ובכוח הקיטור כדי למכן את הייצור, דרך המהפיכה השנייה שרתמה את החשמל לייצור המוני ועד השלישית, הדיגיטלית, שהשתמשה ועדיין עושה שימוש באלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע כדי להביא לאוטומציה של הייצור.

על בסיס מהפיכות העבר אנו עדים להתהוות של המהפכה התעשייתית הרביעית, המאופיינת בשילוב של טכנולוגיות שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי והביולוגי, קלאוס שוואב, המייסד ויו”ר ההנהלה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, אומר כי היא תשנה מקצה אל קצה את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתקשרים זה עם זה. ״השינוי יהיה גדול ומורכב, שונה מכל מה שהאנושות חוותה עד כה״, אומר שוואב. ״כשמשווים את המהפכה התעשייתית הנוכחית לקודמותיה, היא מתפתחת בקצב אקספוננציאלי, להבדיל מהקצב הליניארי שאפיין את הקודמות, והיא הופכת על פיה כמעט כל ענף בכל מדינה. הרוחב והעומק של השינויים הללו מבשרים על שינויים במערכות שלמות של ייצור, ניהול וממשל. האפשרויות של מיליארדי אנשים המחוברים ביניהם באמצעות מכשירים ניידים בעלי כוח עיבוד חסר תקדים, כושר אחסון ונגישות למידע – הן בלתי מוגבלות והאפשרויות הללו יוכפלו בזכות פריצות טכנולוגיות המתרחשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, כלי רכב אוטונומיים, מדפסות תלת מימד, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, מדעי החומר, אחסון אנרגיה ומחשוב קוונטי״.
במאמר מקדים לספר “פוסט־קפיטליזם”, אומר המחבר פול מייסון, שאנו מוקפים לא רק במכונות אינטליגנטיות, כי אם גם בשכבה חדשה של מציאות הנסבה על מידע. להערכת מייסון, ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה של ראשית המאה ה–21 כוללת לא רק אובייקטים ותהליכים חדשים, אלא גם כאלה ישנים שנהפכו לחכמים. תוכן הידע של מוצרים נהפך לבעל ערך גבוה יותר מהערך הפיזי של המרכיבים שלהם. ערך זה נמדד, עם זאת, בשימושיות שלו, ולא כערך חליפין או ערך נכס. לדבריו, כוח הדמיון ייהפך מהר מאוד לאלמנט קריטי. ״בחברת מידע, אף מחשבה, דיון או חלום לא יתבזבזו – בין אם יהגו אותם במחנה אוהלים, ובין אם בתא כלא או סביב כדורגל שולחן בחברת סטארט־אפ. כמו בייצור וירטואלי העבודה שנעשית בשלב התכנון יכולה להקטין את הטעויות בשלב היישום. תכנונו של עולם פוסט־קפיטליסטי, כמו בתוכנה, יכול להיות מודולרי. אנשים שונים יכולים לעבוד על זה בשלבים שונים, במהירויות שונות, עם אוטונומיה יחסית״.

את התמונה של המציאות החדשה והמאתגרת, משלים כריס אנדרסון, העורך לשעבר של מגזין “Wired” ומאנשי הטכנולוגיה המשפיעים בעולם. הוא מזהה את המהפכה הבאה ככזו שמעבירה את הייצור מהתעשיינים לצרכנים, מהמפעלים למדפסת הביתית ומהמהנדסים לכל אדם עם חוש טכני. הוא משוכנע שאת המהפכה התעשייתית החדשה מובילות, לדוגמה, מדפסות התלת ממד, שמאפשרות לכל אדם להדפיס בבית מוצרים כרצונם. על פי אנדרסון, ההתקדמות המהירה של הייצור האלקטרוני הובילה להוזלה ולשיווק המוני של מוצרים כמו כרטיסים אלקטרוניים ומדפסות תלת מימד. ״כל אלה יחד פתחו בפני היצרנים הביתיים הוותיקים אינספור הזדמנויות חדשות, ושאבו פנימה חדשים. וככל שהמגמות האלה יימשכו, היצרנים הביתיים יתרבו ומתישהו תבוא טכנולוגיה שתהפוך את המדפסות האלה למיינסטרים”.

לקריאת המאמר המלא


*נחום דוניצה הוא יועץ תקשורת שמתמחה בתחום ההדפסה בתלת ממד