המודל הסיני - התאמת המונים ששמה את הלקוח בלב התהליך התעשייתי 

 
מאת טל שחף    פורסם 3.1.2018
  
כשארגון מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE), מהארגונים המובילים בתקינה עולמית, הציע לפתח את התקן הבינלאומי להתאמת המונים (mass customization) על בסיס הדרך שהתוותה חברת Haier הסינית, הרבה גבות נזקפו בתעשייה המערבית. דבר אחד הוא שילוב חברות סיניות בוועדות תקינה בינלאומיות, אבל דבר אחר לגמרי הוא מתן ההובלה לחברה סינית בינלאומית ענקית, שמתחרה ראש בראש בענקיות הוותיקות כמו פיליפס, סימנס, ג׳נרל אלקטריק, טושיבה או סמסונג.


כיום ממשלות מתמקדות ותומכות בקידום צמיחה מהירה, מבוססת חדשנות דיגיטלית, של הייצור התעשייתי שלהן. מגזר הייצור התעשייתי העולמי מחפש את הדרך הנכונה להתקדם אל השלב הבא בטרנספורמציה הדיגיטלית, כאשר ארגון IEEE מספק את הבסיס האוניברסלי לשדרוג תהליכי הייצור והתקדמות המהפכה התעשייתית הרביעית.

ההחלטה לבחור בהאייר מרחיקת לכת הרבה יותר מכפי שנראה במבט ראשון. שלוש מדינות מובילות את מהפיכת תעשייה 4.0: ארה״ב, גרמניה וסין, ומאחורי הקלעים מתנהלת תחרות סמוייה על הובלת התקנים בתחומים השונים, אשר מסייעים בסופו של דבר לקידום התעשייה אשר מובילה אותם. בתחום הייצור בהתאמת המונים מובילים הסינים ללא ערעור, וכך זכו, שהתקנים והשיטות שהם משתמשים בהם זוכים להפוך לתקן עולמי מחייב. ההחלטה של IEEE למסור את הובלת התקן העולמי בתחום התאמת ההמונים להאייר מתפרשת כקבלת ההובלה של הגישה הסינית בתחום זה, אחד המרכזיים בעולם התעשייה 4.0.


מפעל חכם לייצוג מזגנים של האייר.                                                                                                                           צילום: יח״ץ 

האייר רכשה את מקומה בהובלת גישת התאמת ההמונים בזכות ולא בחסד. בחודש שעבר היא פרסמה את מסמך התאמת ההמונים שלה (Mass Customization White Paper), שבו הציגה את הגישה המאפשרת לגשר בין שתי דרישות שנראות מנוגדות זו לזו: ייצור המוני והתאמה אישית. בהאייר מדגישים שפירושה של ״התאמת המונים״ לשיטתם שונה מ״התאמה אישית״ המקובלת במערב. בעוד התאמה אישית מתייחסת לתהליך בעל יעילות נמוכה של הכנסת התאמות חיצוניות במוצר בהתאם להעדפת הלקוח, התאמת המונים במשמעות הסינית פירושה לאפשר ללקוח להשתלב בתהליך החדשנות עצמו ובתוצאות שלו, וליהנות מהערך שנוצר לאורך מחזור החיים של המוצר.

בתעשייה הסינית רוגשות הרוחות, ובהודעה שפורסמה על ידי הרשויות הסיניות נאמר כי זו הזדמנות לחשוף בפני העולם את המשמעות החדשה של ״תוצרת סין״, מושג שמנוסח מחדש בשנים האחרונות בהתבסס על מותגים חזקים ותעשייה מתקדמת.

ד"ר וינפריד פלסר, סגן מנהל המרכז ללוגיסטיקה עסקית במכוןFraunhofer-Gesellschaft  הגרמני, כתב במאמר ב-Huffington Post: ״בעידן 4.0 של התעשייה, המאמצים שלנו מבוססים במידה רבה על חשיבה ליניארית, אוטומציה ו"מלכודת היעילות" אבל מה שנדרש הם פתרונות ממוקדים בבני אדם ובמעבר דיגיטלי, שיאפשרו לגרמניה לנצח ולחזק את מנהיגותה בעולם״. פרופ׳ אנדראס סיסקה, מהבולטים שבין המבקרים את גישת תעשייה 4.0, אמר: ״במקום גישת תעשייה 4.0 הממוקדת בטכנולוגיה, אנחנו צריכים לאמץ גישת חברה 4.0 הממוקדת בבני אדם״. היבט מרתק נוסף של הסוגיה אפשר למצוא במאמרו של כריס נייגר, שהתפרסם באתר The Motley Fool תחת הכותרת ״שלוש סיבות שצריכות להדאיג את טראמפ בעניין האינטרנט של הדברים״. לדברי נייגר מופעל לחץ על חברות ייצור תעשייתי להמשיך ולהעסיק את העובדים במשרות, שאפשר היה לוותר עליהן באמצעות טכנולוגיית IIOT. ״אם ממשל טראמפ ייסוג מתמיכתו בהשקעות בטכנולוגיה זו, אפשר לצפות שהפער שיש לתעשייה הסינית מול התעשייה האמריקנית יתרחב ויעמיק״ הוא כותב.

הגישה הסינית מייצגת כיוון חשיבה הפוך מזה של הגרמנים או האמריקאים, אבל מקורה הוא בסופר והחזאי הטכנולוגי אלווין טופלר, שספרו ״הלם העתיד״ (1970) אכן היכה בהלם רבים. בספר זה הציג טופלר לראשונה את הפיכתו של הצרכן (consumer) ל״יצרכן״ (prosumer), כלומר מי שמייצר וצורך בו זמנית. הרעיון הזה אומץ על ידי התעשייה הסינית ואת גלגולו הנוכחי אפשר למצוא בהתאמת ההמונים שמובילה סין כיום.

ניתן לומר שעל פי הגישה הסינית תעשיית 4.0 אינה תיעוש מחדש של התעשייה, אלא שיחבור (סוציאליזציה) של התעשייה, ובעיקר שיחבור המונים. העובדה שדווקא סין היא ערש מודל התאמת ההמונים מעניינת בפני עצמה. ״תוצרת סין״ היה במשך שנים רבות שם נרדף למוצרים זולים, באיכות נמוכה, חלקם מחקים מוצרים מערביים ומפרים את זכויותיהם. השוק הצרכני הסיני הוא שוק ענק, שזקוק לכמויות אדירות של מוצרים לא יקרים, לאו דווקא באיכות פרמיום. אלה המוצרים שסין גם הציעה לעולם.

אבל כל זה נמצא בתהליך שינוי מואץ, ככל שרמת החיים בסין עולה והציפיה של הצרכנים לאיכות גוברת. הדרך המערבית להציע איכות גבוהה ללקוחות היא מחירים גבוהים, שמאפשרים עבודת יד והתאמה אישית איטית ויקרה לצרכי לקוחות מהעשירונים העליונים. הדרך הסינית שונה לגמרי: האיכות וההתאמה האישית מבוססות על טכנולוגיה מתקדמת ועל כלי מידע שמאפשרים להקשיב באמת לצרכיהם של מאות מיליוני לקוחות וליישם את ההעדפות שלהם.

חברת האייר, מהבולטות שבתעשייה המתקדמת הסינית, מצהירה כי היא משלבת את הצרכן בתוך המערכת התעשייתית ורואה בו, או בה, כמי שנמצאים בלב קבלת ההחלטות, כשחקנים מרכזיים המניעים את תהליך הטרנספורמציה התעשייתית. החברה מעצימה את את המשתמש והופכת אותו לבעל השפעה בכל שלב בתהליך פיתוח המוצר, במטרה לעבור מייצור המוני להתאמת המונים.

להאייר יש ניסיון ארוך שנים בהתאמת המונים. החברה מיצבה את עצמה כחברה טכנולוגית מובילה כשאיפשרה ללקוחות רכישת מכשירי טלוויזיה מתקדמים, המכילים את הפונקציות המתאימות לצרכיהם האישייים (יכולות תלת-ממד, עומק ההפרדה, חיבור לאינטרנט ועוד) כשהם משלמים רק על התכונות שבחרו. אבל יותר מזה, האייר הקשיבה ללקוחות ולפונקציות שהיו רוצים שיהיו בטלוויזיה שלהם, ושילבה את בחירתם בתכונות שהציעה זמן קצר לאחר מכן. זו היתה התאמת המונים משמעותית הרבה יותר מבחירת עיצוב נעל הספורט או מכנסי הג׳ינס שהציעו חברות אחרות.

בשנת 2005 הציגה האייר לראשונה את המודל העסקי הקרוי רנדנהיי (rendanheyi), שלפיו הצרכנים הופכים למשתמשים לכל החיים, והעובדים הופכים ליוצרים. המודל בונה שותפות ויצירה ארוכות טווח ויחסי win win בין משתמשים, עובדים והחברה, בניגוד ליחסי עסקת מוכר-קונה חד פעמית. הגישה הניהולית הזו יוצרת סביבה מבנית ותרבותית אידיאלית להתאמת המונים.

בסין לא מאמינים שהמודל הזה יכול להיות מאומץ על ידי חברות אירופיות ואמריקניות, שכן בעיניהן חברות אלו מתבססות על ניהול ליניארי בלבד. אבל מודל רנדנהיי יצר לפי הערכתם דרך חדשה לייצור תעשייתי, המאפשר התאמת המונים, ומקנה למשתמשים גישה להשפעה על על כל שלב במחזור החיים של המוצר באמצעות הפלטפורמה של חברת האייר.