המפעל החכם, הלכה למעשה

 
מאת שי גרשון*
 
אנחנו, אנשי האוטומציה והטכנולוגיה, מדברים הרבה על האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT- Industrial Internet of Things). לפעמים אנחנו עושים שימוש במושג זוהר אחר - Industry 4.0 , ולפעמים ב– Connected Enterprise. יש באמתחתנו ארסנל של מילים מפוצצות, שמטרתן לסייע לנו להבהיר את חשיבות מהפכת המידע הטכנולוגית החיונית כל כך לשגשוגם של מפעלי תעשייה ישראליים.

כשאני נפגש ומשוחח עם מנהיגים בתעשייה הישראלית, אני שומע פעם אחר פעם על הצורך בהתייעלות תפעולית. על מנת לקיים מאזן עסקי חיובי נדרש כל מפעל תעשייתי, בלי יוצא מן הכלל, להיטיב ולהשתמש בנכסיו הקיימים באופן שיאפשר להגדיל את כמות התוצרת תוך הפחתת הוצאות התפעול השוטפות. מפעלים שהשכילו להטמיע טכנולוגיות מידע חדישות, לא רק שהצליחו לשפר את המאזן האמור, אלא אף כפועל יוצא של כך -  הפחיתו את פגיעתם בסביבה ותרמו לשיפור הקיימות ושמירה על משאבי הטבע והסביבה, גם אם זו היא לא היתה מטרתם המוצהרת מלכתחילה.



 
יתר על כן, בעוד שמפעלי תעשייה נדרשים לענות על ביקושים גוברים לתוצרת, קיים הכרח לשפר את היעילות התפעולית של מפעלים קיימים על מנת לספק את הביקושים הללו באמצעות המשאבים הקיימים בכדור הארץ. עד שנת 2025 הביקוש למוצרי מזון בעולם צפוי לעלות בכ-35%, הביקושים למי שתייה ולאנרגיה צפויים לעלות ב-40% ו-50% בהתאמה ומפעלי תעשייה יחויבו מכורח המציאות לענות על הביקושים הללו, לייצר יותר תוצרת ולנצל טוב יותר את מכונות הייצור הקיימות.
 
בסיורי במפעלי תעשייה רבים בתעשייה הישראלית טרם נתקלתי במפעל בו לא ניתן לשפר את היעילות התפעולית באמצעות שימוש מושכל במערכי הייצור הקיימים. השקעות סבירות ביישום טכנולוגיות חדשות, שדרוג של מערכות אוטומציה ובקרה, התקנת מערכי רובוטיקה חדשים, יישום מערכות לראייה ממוחשבות – אלו הם רק חלק מהאמצעים העומדים לרשות התעשיינים ובאמצעותם מצליחים יצרנים לשפר את המאזן התפעולי שלהם, להפחית בהוצאות ה-OPEX ולנצל טוב יותר את נכסי הייצור והוצאות ה-CAPEX שהשקיעו במרוצת השנים.

בואו ונראה מספר דוגמאות לכך:
מכון תערובת מילובר בצפון הארץ עובד מסביב לשעון, 24 שעות ביממה, ומייצר מזון לבעלי חיים. נכסי הייצור העקרים של המפעל הינם מכבשים גדולים זוללי אנרגיה המשמשים ליצור כופתאות המזון. כהחלטה ניהולית אסטרטגית החליט המכון לבצע פרויקט שיאפשר לייעל את השימוש בנכסי הייצור העקרים שלו, בזכות שדרוג מערכות הבקרה והתוכנה של הארגון במערכות חדישות, ובאמצעות שינוי תהליכי עבודה קיימים- הצליח המכון להגביר תפוקות של מכונות קיימות בשיעור של 30% ובנוסף לייעל את הניצולת האנרגטית (עלות אנרגיה לטון מוצר) בשיעור ניכר.
ההשפעה הסביבתית של פרויקט מסוג זה הינה דרמטית. לניצולת אנרגטית טובה יותר בשיעורים אלו השפעה מכרעת על הסביבה, הקיימות, והיכולת של המפעל לפעול באופן ידידותי יותר לסביבה בא אנו חיים. המספרים וההישגים של פרויקט זה הינם פנומנליים ומפעלי תעשייה רבים היו יכולים להתקנא בהם. על מנת לשחזר הצלחות מאין אלו נדרשים תעשיינים לקיים פרויקטים דומים, טכנולוגיים, מולטי דסיפלינריים, בהם אנו מתחמחים. לשם כך נדרשת אסטרטגיה ונחישות מצד גורמי ההנהלה הבכירים שלא תמיד מיטיבים להשכיל ולהבין את הפוטנציאל הטמון בכך.

באופן דומה מתקיים בשנה האחרונה פרויקט רחב היקף במפעלי המלט של חברת נשר ברמלה ובחיפה. מטרת ההשקעות שמבצע הארגון הינה לשדרג את מערכות התוכנה התפעוליות השולטות על תהליכי הייצור. מזה כשני עשורים עושה המפעל שימוש בתוכנת שליטה ובקרה ייעודית, ולמרות שתוכנה זו מפעילה בהצלחה את מערכי הייצור, קיבל הארגון החלטה אסטרטגית להטמיע כלי תוכנה חדישים המסייעים בעדו לשפר את תהליכי התפעול הקיימים.

באמצעות השקעות נוספות שבוצעו בארגון בשנים האחרונות בתשתיות תקשורת ומחשוב ברצפת הייצור, השקעות בהטמעת כלי תוכנה לאיסוף וניתוח נתוני הייצור וכן בהטמעת כלים לחיזוי מגמות והתרעה בתהליכי הייצור באמצעות כלים סטיסטיים, מצליח המפעל לשפר הלכה למעשה ובאופן ניכר את היעילות התפעולית של מערכי ייצור מסורתיים. גם כאן – ההשפעה על הסביבה הינה מכרעת. טכנולוגיות חדישות בתחום המידע עבור רצפות הייצור משרתות היטב את האג'נדה של בעלי המניות, הן באמצעות הפחתת עלויות התפעול, והן בכך שמאפשרות ייצור באופן ידידותי יותר לסביבה.

דוגמא אחרת ממפעל קטן יותר - טחנת הקמח רוט, השוכנת בליבה של העיר פתח תקווה החליטה בשנים האחרונות לבצע השקעות בתחום הרובוטיקה. באמצעות הטמעת שני רובוטים תעשייתיים חדישים מצליח המפעל לייעל את תפוקת קווי הייצור שלו, ולהפחית הוצאות תפעול שוטפות באופן ניכר.

מפעלי ייצור רבים בתעשיות המזון, המשקאות והתרופות בתעשייה הישראלית מצאו כי הטמעת טכנולוגיות בתחום הראייה הממוחשבת, מצלמות חדישות המותקנות על פסי הייצור ולומדות להבחין בפגמים במוצרי החברות, מסייעות בידי החברות ומשפרות את איכות המוצרים הסופיים. יצרנים שהשכילו להתקין מערכות לראייה ממוחשבת על קווי הייצור שלהם מדווחים על הפחתה בעלויות התפעול השוטפות (פחות עובדי איכות), וכן ובעיקר בהעלאת רמת המהימנות בפני קהל הצרכנים. הטמעת טכנולוגיות אלו הופכות ובהדרגה לנחלת הכלל ובאמצעות השקעות נמוכות באופן יחסי, מצליחים יצרנים להפחית בכמות המוצרים הפגומים.
 


* שי גרשון הוא סמנכ"ל להנדסה בקבוצת קונטאל טכנולוגיות העוסקת באספקת פתרונות עבור התעשייה הישראלית בתחומי האוטומציה, הבקרה, מערכות תוכנה לניהול הייצור, רובוטיקה, ראייה ממוחשבת, מכשור תהליכי, בקרת מבנים ומיזוג אויר, ועוד.