נטו תעשייה: הנטל הרגולטורי יופחת כדי לעודד הקמת מפעלים בארץ

מאת אבישג אשר    פורסם: 9.1.2018
תעשיינים ואנשי עסקים מביעים קורת רוח מכוונת הממשלה להפחית את הנטל הרגולטורי על מפעלי תעשייה. תוכנית "נטו תעשייה", שהוכרזה על ידי שר האוצר משה כחלון ביום חמישי האחרון, כוללת מרכיב מרכזי של הפחתת הנטל הרגולטורי, בתקציב של 110 מיליון שקל.

שר הכלכלה אלי כהן אמר: יש צורך להפחית את הרגולציה, אזורי תעשייה יאושרו כעת תוך 12 חודשים. אנחנו רואים את ההתעקשות שלנו נושאת פרי". נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש אמר: "הראיתי לשר האוצר משה כחלון גרף פשוט: כמה פחות מפעלים פותחים בארץ וכמה אנחנו פותחים מפעלים בחו"ל. לקח שנייה עד ששר האוצר יישר איתי קו וקבע - נעשה את 'נטו תעשייה'. אתם יודעים שתעשייה לא מתפתחת בשנייה. היתה פה עבודה רצינית, העבודה שנעשתה כאן היא מאוד משמעותית ויש כאן מהפכה תעשייתית".
כזכור הציגו שרי האוצר והכלכלה והתאחדות התעשיינים תוכנית מוסכמת, פרי עבודתה של הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, בתקציב כולל של 1.15 מיליארד שקל, שייפרסו על פני מספר שנים. התוכנית כוללת מרכיב מעבר לייצור מתקדם, מרכיב הכשרת כוח אדם למקצועות התעשייה המתקדמים, ומרכיב הסרת חסמים רגולטוריים. הוועדה הוקמה בהחלטת ממשלה בתחילת שנת 2017, כשבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ובין משתתפיה נציגי אגפי משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות החדשנות, בנק ישראל, משרד רוה"מ, המועצה הלאומית לכלכלה וכן נציגי ארגוני התעשיינים. במהלך עבודתה הוועדה בחנה באופן מקיף את אתגרי התעשייה, פרסמה קול קורא לציבור וכן קיימה סיור בדרום הארץ במספר מפעלי תעשייה.
הוועדה מצאה כי לפי מדדים שונים, הרגולציה הישראלית היא מהמכבידות ביותר בהשוואה בינלאומית. הוועדה עסקה בהשפעת העלויות העודפות של הרגולציה על כושר התחרות ורמת הפריון של התעשייה, בין היתר בשל הצורך בהקצאת משאבים רבים מצד החברה, שבאים על חשבון השקעה בפעילות. לאור זאת גיבשה הוועדה מספר המלצות: הסרת חסמים לייצוא ועידוד יצואנים, ייעול הליך הקצאת הקרקע והתכנון לתעשייה, הסרת חסמים בירוקרטיים בבטיחות האש, הקמת מרכז סביבה בת קיימא להתמודדות עם הרגולציה סביבתית והקמת "one stop shop" – מוקד מרכזי שמטפל בכל סוגיות הרגולציה. כמו כן, בכל חקיקה חדשה תוטל חובת הערכת RIA – הערכת העומס הרגולטורי של החקיקה והדרכים למזעורו.

הנטל רגולטורי שחל על התעשייה המקומית מדרג את ישראל במקום ה-53 מבין 189 מדינות בסעיף זה (נכון לשנת 2016). הרגולציה המכבידה כוללת את נושא בטיחות האש, תחום רישוי עסקים, תכנון ובנייה ורגולציה סביבתית. שר האוצר כחלון אמר: "הגענו למסקנה שהפריון קשור להפחתת רגולציה, להשקעות ולהכשרת כוח אדם. ישראל הידרדרה מאז 2006 ממקום 26 למקום 54 במדד עשיית העסקים ("Doing Business"). אז יהיו 100 מיליון שקל להסרת חסמים רגולטוריים כי חייבים לעצור את ההידרדרות הזאת".
רקע

ההחלטה להקל על הנטל הבירוקרטי משתלבת עם החלטת הממשלה מאוקטובר 2014 להפחית את הבירוקרטיה והרגולציה הממשלתית. התוכנית של מנכ”ל משרד ראש הממשלה אז הראל לוקר, דיברה על הפחתה של 25% בבירוקרטיה הממשלתית. עומס רגולציה נחשב לאחד הגורמים הבולטים הפוגעים במשק ואף גורמים להעלאת מחירים.

התוכנית כוללת שני מרכיבים: מיפוי ושיפור כלל הרגולציה הממשלתית הקיימת במסגרת תכנית חומש, בין השנים 2015-2019, הטלת חובה על משרדי הממשלה לבצע תהליך "הערכת השפעות רגולציה" (RIA - Regulatory Impact Assessment) עבור חקיקה חדשה.

תהליך הפחתת הנטל הרגולטורי במשרדי הממשלה מתבצע באמצעות תכניות חומש משרדיות, המתוות את מסגרת העבודה של כל משרד לחמש השנים. בכל משרד ממשלתי הוקמה מחלקה  לטיוב רגולציה, שמטרתה למפות את תחומי הפעילות של כל רגולטור, המופיע בספר הרגולטורים הממשלתי, ואת הבסיס החוקי (חקיקה ותקנות) לכל תחום. בסיום חמש השנים המשרד יגבש תכנית להפחתת הנטל בכל תחומי פעילותו לפי המתודולוגיה המוצגת במדריך טיוב הרגולציה הממשלתי.

לא רק רגולציות קיימות נבחנות, אלא גם רגולציות חדשות שנובעות מחקיקה חדשה, ראשית או משנית. חקיקה כזו חייבת לכלול הליך לבחינת השפעות הרגולציהה חדשה (RIA), שנועד להבטיח יצירת רגולציה מיטבית באמצעות מתודולוגיה המקובלת במדינות ה- OECD. רגולציה מיטבית היא בחירה באופן ההתערבות הממשלתית, הטוב ביותר להגשמת מטרת הרגולציה, וזו צריכה להיות מאוזנת ומידתית. תהליך ההערכה בוחן את הצורך בהתערבות, את החלופות הקיימות ואת העלויות שההתערבות תטיל על המשק, תוך כדי דיונים עם בעלי עניין שיושפעו מהרגולציה.

בנייר המדיניות "הפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים בישראל" שחיברו אנואר חילף ואסתי גולדהמר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה במרץ 2016, הם קובעים כי הפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים תעודד את הפריון והצמיחה, תגדיל את התמריצים לפתיחת עסקים, תעודד כלכלה תחרותית יותר וכמו כן תשפר את מצבה של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי. לדבריהם, ישראל מידרדרת במקומה במדד קלות עשיית העסקים כי במדינות רבות בוצעו תהליכי שיפור וביצוע רפורמות ואילו המדיניות שקבעה ממשלת ישראל לא הביאה לתוצאות משמעותיות.

החוקרים ממליצים לקבוע יעדים ברורים וממוקדים בתחום הפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים: שיפור מיקומה של ישראל למקום ה-30 בטווח הבינוני ולמקום ה-20 לטווח הארוך, וכן להקים יחידה ממשלתית עצמאית שתרכז את הטיפול בנושא ולקבוע סדר עדיפויות ולבחור אמצעי מדיניות ונושאים לטיפול בטווח הקצר.
הרגולציה בישראל מכבידה בהשוואה בינלאומית                                                                            נתונים: הבנק העולמי 
תוכנית נטו תעשייה - פרק הסרת החסמים הרגולטוריים                              נתונים: משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה
שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש במסיבת העיתונאים