הרשות לחדשנות: ישראל חייבת להשקיע 450 מיליון שקל בשנה כדי להישאר בתחרות

מאת אבישג אשר        פורסם: 22.6.2016

בדו"ח, שהוגש לראש הממשלה, מציגה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (לשעבר לשכת המדען הראשי) ניתוח שנתי מקיף על מצב התעשייה ומנתחת את המגמות העתידיות. אבי חסון, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר כי ישראל נמצאת על פרשת דרכים ועל מנת "לקפוץ מדרגה" דרושה מדיניות יעילה וממוקדת בצמיחה, המבוססת חדשנות והגדלה משמעותית של המשאבים המושקעים בחדשנות הישראלית.

חסון אמר: "בזכות הפעילות הענפה שהתקיימה בישראל בשני העשורים האחרונים הגענו להישגים יוצאי דופן, אולם נראה כי "שבע השנים" הטובות נגמרו, וכי אנחנו קרובים לתקרת הזכוכית שלנו. עלינו להסתכל על נקודת זמן זו כהזדמנות לקפיצת מדרגה מעמדה של חוזק ועוצמה.  אם לא נבצע את המהלכים הדרושים כעת, הם ייכפו עלינו תוך מספר שנים מעמדה של חולשה ולאחר שפוטנציאל רב בוזבז. אם נשכיל לבצע את שינוי המדיניות הדרוש, ישנו סיכוי רב כי נצליח לחדש את הצמיחה המהירה של ההייטק הישראלי, בד בבד עם הגדלת הצמיחה מבוססת החדשנות בכלל המשק".

הדו"ח מציף מספר סוגיות משמעותיות המחייבות התייחסות ממשלתית מיידית, בהן הצורך בהערכות נכונה למתן מענה לתעשייה הישראלית, אשר מתבגרת ומבשילה במטרה לייצר חברות צומחות לאורך זמן. כמו כן, הצורך בתיעדוף תעשיית הייצור על מנת להטמיע חדשנות ולהגדיל את פריון העבודה בתעשייה. הדו"ח גם מצביע על הצורך בכלי סיוע חדשים לתעשייה עתירת הידע, כגון: הקלות רגולטוריות לניסוי והטמעה של טכנולוגיות חדשניות במשק הישראלי.

הדו"ח ממליץ לנקוט פעולות קונקרטיות למיצוב ישראל כמרכז לפיתוח יישום והטמעת טכנולוגיות פורצות דרך: תכניות תחרותיות עם תמיכה גבוהה למו"פ פורץ דרך, טיוב הקשר וזרימת הידע בין כלל בעלי העניין באקוסיסטם החדשנות (אקדמיה, תעשייה, ממשלה וחברה האזרחית), קידום רגולציה לטכנולוגיות פורצות דרך (לדוגמא: מפעל חכם, מכוניות אוטונומיות, רובוטיקה, ביטקוין, מימון המונים, smart cities), תמרוץ השתתפות חברות ישראליות בתכניות התעשייתיות של תכנית המסגרת האירופית  וכדומה.

הדו"ח מתריע כי תעשיית ההייטק הישראלית נחלשת ביחס לתעשייה הגלובלית שכן מדינות רבות בעולם חורתות על דגלן את נושא החדשנות כיעד לאומי. רק בשנה האחרונה, השיקו אוסטרליה וקנדה תכניות  חדשנות לאומיות רחבות היקף הכוללות שורה של צעדים משמעותיים בהשראת "המודל הישראלי". לאחר שנים רבות של הובלה, איבדה ישראל ב-2014 את ההובלה בקרב המדינות המפותחות בהוצאה הלאומית האזרחית על מו"פ (כאחוז מהתוצר). ההשקעה השנתית בישראל נותרה בעינה בעשור האחרון  זאת, בזמן שמדינות דוגמת דרום קוריאה הרחיבו ההשקעה בצורה דראסטית.

הדו"ח מזהיר כי חלה ירידה מדאיגה ומשמעותית לאורך שנים באחוז ההוצאה הממשלתית על מו"פ עסקי כאחוז מהתמ"ג -מ-0.8% ב-2002 ל-0.52% ב-2015 והמשמעות היא שהיכולת של הממשלה להשפיע ולהשקיע בתשתיות ציבוריות, הדרושות לשם התפתחות התעשייה והגדלת כושר התחרות, הולכת וקטנה. בשנים הבאות קיים צורך בהשקעה נוספת של לפחות 450 מיליון שקל בשנה על-מנת להשלים את הפער. על מדינת ישראל לעגן בחוק את תקציב התמיכה בחדשנות לאומית כאחוז קבוע מתקציב המדינה או לחלופין מהתוצר.
צילום: יוסי זמיר