שרגא ברוש: "התעשייה הישראלית חייבת להתאים את עצמה למגמות המובילות בעולם, על מנת לשמור על תחרותיות"

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שידוע כמי שמוביל חדשנות בתעשייה, עומד בראש וועדת ההיגוי של כנס "מפעל חכם", אשר יקדם הטמעת טכנולוגיות של ייצור מתקדם בחברות תעשייתיות. לקראת הכנס, שיתקיים ב- 31 באוקטובר, ברוש פרש בפנינו את חזונו באשר להובלת התעשייה הישראלית למהפכה התעשייתית ה- 4.
"התעשייה הישראלית חייבת להתאים את עצמה למגמות המובילות בעולם על מנת לשמור על כושר התחרות מול שווקים עולמיים. יחס ההון לתוצר בישראל עדיין נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD וגם הפריון נמוך והתוצאה היא כושר תחרות נמוך מול מדינות מתקדמות בעולם. כדי לשנות את המצב נדרשת השקעה בחדשנות, בחינוך, בשדרוג קווי הייצור ותהליכי יצור ובמו״פ. נושא ״המפעל החכם״ תופס מקום מרכזי במדיניות הזו ויש לקדם אותו בכל הכוח.
תסתכל על התעשייה הגרמנית למשל: שם יש כבר תהליכי הטמעת יצור מתקדם בתעשייה, שיביאו עד שנת 2025 לחיסכון שבין 15% ל-25% בעלויות יצור (ללא חומרי גלם), לתוספת של 390 אלף מועסקים לתעשיה, ולתוספת של 1% לתוצר מדי שנה. ועידת המפעל החכם נועדה כדי ללמוד ולהכיר את כל היתרונות האלה וליישם אותם בישראל.ֿ זה אחד הנושאים המרכזיים שלקחתי על עצמי לקדם.
ממה נובעות התועלות המשמעותיות האלה של טכנולוגיות המפעל החכם?
ראשית, עלויות הייצור מוזלות כתוצאה מהתייעלות תהליכי העבודה. קח את עלויות התחזוקה למשל: עם טכנולוגיות הדור הרביעי בתעשייה מכונות הייצור עוקבות אחר תקינות עבודתן ומתריעות מראש על בעיות, עוד לפני שהתקלה מתרחשת, וכך נמנעת השבתת קווי ייצור. יתרון אחר הוא היכולת של מפעלים להתאים את המוצרים לדרישות מדויקות של כל לקוח ולקוח, וזאת בתנאי ייצור המוני. יכולת כזאת מגבירה משמעותית את התחרותיות של המפעל.
לנוכח היתרונות הרבים של גישת המפעל החכם, התעשייה הישראלית חייבת להתאים את עצמה למגמה כדי לשמור על תחרותיות מול שווקים עולמיים. מפעלים קיימים צריכים לאמץ את הגישה ולשפר מרכיבים בתהליכי הייצור שלהם והמדינה צריכה ליישם תוכנית לאומית לעידוד התעשייה למעבר לדור הבא של הייצור העולמי.
כולם מדברים על ביג דאטה, מציאות רבודה, רובוטיקה, הדפסות תלת ממד - כל המושגים האלה עלולים להישמע כמו מדע בדיוני למנהלים בתעשיות מסורתיות, במפעלים בינוניים וקטנים, שעסוקים בקשיי היום-יום.
אנחנו אכן עדים לכך שלמפעלים קטנים ובינוניים יש פחות מודעות לנושא ועל כן הם משקיעים פחות בחדשנות. זו תופעה מוכרת בעולם והפתרון הוא להגביר את המודעות ליתרונות שיש גם למפעלים קטנים ובינוניים בחדשנות. זו בדיוק החשיבות של פעילות כמו ועידת המפעל החכם. בנוסף לכך נדרש עידוד ממשלתי ותקציבים שיעודדו את המפעלים להיכנס לתהליכים החשובים האלה.
אילו צעדים יזמה התאחדות התעשיינים כדי לקדם את תפיסת המפעל החכם בקרב המפעלים?
יש לנו פעילות עניפה בתחומים האלה. אנחנו מקיימים כנסים לתעשיינים, כמו ועידת המפעל החכם, ובהם אנחנו מציגים בפניהם את טכנולוגיות הייצור המתקדם ואת היתרונות הכלכליים שלהן. לפני כשנה חודשים הוצאנו משלחת של 15 תעשיינים עם אנשי אקדמיה וממשל לסיור לימודי בגרמניה כדי ללמוד מקרוב כיצד מקדמים חדשנות תעשייתית שם. זה מרכיב חשוב באסטרטגיה להגברת התחרותיות של תעשייה הישראלית.
כמו כן, אנחנו פועלים מול גופי ממשלה שונים כדי לקדם מתן מענקים לטובת חדשנות בתעשייה. לשמחתנו, הממשלה נענית יותר ויותר, ומכירה בחשיבות הגדלת הפיריון בתעשייה. בינתיים מרבית הסיוע מגיע מרשות ההשקעות ואילו רשות החדשנות משקיעה יותר בתחום הפיתוח. קיימים גם כלים פיננסיים שונים שיזמנו כמו הלוואות לטווח ארוך בערבות מדינה, ועוד.
יוזמה נוספת היא בחיבור בין מפעלים בינוניים מהתעשייה המסורתית לבין סטארט-אפים שמפתחים אמצעי ייצור מתקדמים, במטרה לעורר מודעות ועניין בתעשייה בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיה חדשנית, ובו בזמן לתת שווקים חדשים לחברות ההזנק. כמו כן אנחנו פועלים להגביר את המודעות לחשיבות הגנת הסייבר והבטחת מידע – סכנה שמתעוררת על רקע טכנולוגיות הייצור שנעשות מקושרות ונגישות לרשת.
על רקע הפעילות הרבה בהתאחדות התעשיינים בנושא המפעל החכם, למה היית מצפה מהממשלה?
קיים שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה ועם הרשות החדשנות כדי ליצור עוד ערוצי מימון וסיוע ממשלתי. אנחנו קוראים לממשלה להגדיל את תקציב המענקים בחוק לעידוד השקעות הון, להעניק הקלות בתנאי יצוא למפעלים קטנים ובינוניים, להקים מסלול מענקים להגדלת הפיריון במפעלים שאינם מוטי יצוא ולחזור למתווה של שיעורי מס מופחת למפעל מועדף, של 6%/12%. בתחום עידוד ההשקעות במו״פ, יש להגדיל את תקציבי העידוד.
אנחנו גם מבקשים לייסד בשיתוף הממשלה תוכנית מיוחדת שתתמקד בקידום גישת המפעל החכם. במסגרת התוכנית יוענקו מענקים למימון השקעה ברכש והטמעה של מערכות מידע מתקדמות ורכיבים שונים לשיפור תהליכי הייצור. קהל היעד של התוכנית יהיה מפעלים קטנים ובינוניים, בעלי מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל. אנו  קוראים לממשלה להכיר בחשיבותה של התוכנית להגברת הפיריון וכושר התחרות של התעשייה הישראלית.