מכון טאוב: ישראל מיצתה את פוטנציאל העובדים במקצועות הטכנולוגיים

מאת אבישג אשר       פורסם: 17.12.2018
האם תהליכי הכשרת כוח האדם לעבודה בתעשיית ההייטק יועילו גם לשאר התעשייה הישראלית, ובעיקר לתעשייה המסורתית הישראלית, או שמא אין די עובדים בתחומים אלה בישראל? מחקר חדש של מכון טאוב, שהתפרסם בשבוע שעבר, מטיל ספק בתוכניות הממשלה להגדלת היקף העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק ובמקצועות החדשנות בתעשייה המסורתית. המחקר עורר ויכוח עז וברשות החדשנות טענו בתגובה שהרחבת מעגל המועסקים במקצועות הייטק נועד בין השאר לחלחל ולהתרחב לתעשייה המסורתית.
רשות החדשנות, התאחדות התעשיינים וגופים נוספים במשק מפעילים תוכניות להכשרת כוח-אדם מיומן במקצועות הטכנולוגיים, שמטרתן להגדיל את מספר העובדים ולעדכן את תחומי ההתמחות עובדים קיימים. המחקר של מכון טאוב הציג נתונים מדאיגים לפיהם רק כ-1% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה מתאים לעבור הכשרה בתחומים המתקדמים. לפי המחקר, המאמצים של הממשלה להרחיב את מעגל העוסקים במקצועות הטכנולוגיים עלולים להיכשל, שכן כבר עתה כמעט ומוצה פוטנציאל המועמדים להכשרה בתחומים אלה.
לפי המחקר, אותו ערך החוקר גלעד ברנד ממכון טאוב, התעשייה המתוחכמת כבר קלטה את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בה. הסיבות הן שכבר כיום, עובדים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, המהווים כ-12% מכוח העבודה במשק, משתלבים בשיעורים גבוהים ביחס לעולם בתעשיית ההייטק. לטענתו, יתר העובדים במשק הישראלי מתאפיינים ברמת מיומנות נמוכה מאוד אשר לא תואמת את רמת הכישורים הנדרשת בענף ההייטק. 
ברנד מוסיף: "לכאורה, התרחבות ההייטק עשויה הייתה להשפיע באופן חיובי גם על יתר ענפי המשק (למשל באמצעות זליגת שיטות עבודה מתקדמות) אולם בשל ההבדלים הבולטים בכישורים יש תחלופה מעטה בין העובדים בהיי-טק לעובדים בתחומים אחרים, כך שהיקף ההשפעות החיוביות של ההייטק על יתר המשק מוצב בסימן שאלה. חלק ניכר מהעובדים בישראל הם בעלי רמת מיומנות נמוכה, ולפיכך בעלי כושר השתכרות נמוך. זמינות כוח העבודה הזול גורעת מהכדאיות של המעסיקים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומכבידה על פוטנציאל הצמיחה של המשק. ייתכן שהתמקדות בשיפור המיומנויות של קבוצת עובדים זו תניב תשואה גבוהה יותר מההשקעה הנדרשת כדי להעביר את העובדים המיומנים יותר, שממילא אינם רבים, לתחום ההיי-טק".
ברשות החדשנות הגיבו: "האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים ומיעוטים". נעמי קריגר כרמי, מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, הביעה פליאה על מסקנות המחקר של מכון טאוב לפיה בקרב נשים וערבים אין מיומנויות הנדרשות למקצועות טכנולוגיים וציינה שמספר הנשים במסגרות הלימודים דומה למספר הגברים אך הן מהוות רק רבע מהמועסקים בסופו של דבר. כמו כן חל גידול רב במספר הסטודנטים להנדסה ומדעי המחשב בחברה הערבית, שמהווים כיום 18% מסך הסטודנטים באוניברסיטאות, אך רק 3% מהם מגיעים למקצועות הטכנולוגיים. 
ברשות החדשנות אמרו: "אנו מאמינים שאפשר וצריך להגדיל את התעשייה עתירת הידע מעבר למתכנתים בלבד - גם לתעשיות מוטות חדשנות כמו תעשייה מסורתית ואף חברות שלמות, המכילות מגוון מקצועות כמו אנשי שיווק, מנהלי מוצר, גרפיקאים, מנהלי פיתוח עסקי וכדומה. תפיסה כזו תאפשר תעסוקה בפריון גבוה ובשכר גבוה לאנשים נוספים, בעודנו שואפים למצות את הפוטנציאל הגבוה ביותר לחדשנות והייטק בכל חלקי החברה".