"להרבה מפעלים בארץ אין סיכוי לשרוד בהיעדר חזון, מחויבות לשינוי, מהנדסים מנוסים וכסף"

מאת יחיאל ינאי       פורסם: 12.2.2020
"יש אמרה מפורסמת ולפיה 'אם אתה רוצה להבטיח את עתידך, אתה צריך לבנות אותו'. כדי לבנות אותו אתה צריך רצון, חזון, הנדסה וכסף. בלעדיהם אי אפשר להצליח". כך אומר נשיא לשכת המהנדסים החדש, עמנואל צבי ליבן, בעל חברת “עדמטק” ומהנדס מכונות, המכהן מזה 30 שנה בהתנדבות כיו"ר איגוד מהנדסי מכונות ותעופה בלשכת המהנדסים. "לצערי, להרבה מפעלים בארץ אין סיכוי לשרוד בהיעדר הנהלה עם חזון ומחויבות לשינוי, מהנדסים בעלי ניסיון, ונכונות לקבל עזרה".

לדבריו, כדי שמפעל תעשייה מסורתי יעבור לייצור מתקדם, יהפוך למפעל חכם ויצליח להתחרות בשוק העולמי ולשרוד צריכים להתקיים שלושה תנאים:

"הראשון, מחויבות מלאה של הבעלים וההנהלה. המעבר לייצור מתקדם כרוך בעריכת שינויים והם צריכים להיות מחויבים לשינוי ומוכנים לקחת סיכונים.

"התנאי השני, צריך שיהיה במפעל מהנדס המומחה לתחום עיסוקו של המפעל, שיודע להגדיר מה השינוי שהוא רוצה לעשות.

"התנאי השלישי, קבלת ייעוץ וסיוע כספי. מתברר שיש לא מעט מפעלים בארץ שלא היו מודעים לכך שהם יכולים לקבל סיוע ממשלתי. אבל הממשלה לא יכולה לסייע למפעל שאינו ממלא את שני התנאים הראשונים. כלומר, סיוע יינתן רק למפעל שיוזם שינוי במטרה לעמוד בדרישות של השוק העולמי כדי להפוך לתחרותי". 
"מפעלים שלא יאמצו תהליכי חדשנות – ייסגרו"

נשיא לשכת המהנדסים מציג דוגמה למפעל ישראלי שלא אימץ תהליכי חדשנות ונסגר: "מדובר במפעל למצברים שהמשיך לייצר בטכנולוגיות הישנות, ולא הצליח להתמודד עם הדור החדש של המצברים ולהתחרות עם המחירים והאיכות של היצרנים בסין".

ליבן מתייחס גם למפעלים ישראלים מצליחים שחייבים לתכנן את עתידם: "מפעלים שמייצרים עבור תעשיית הרכב העולמית – אחד מייצר שסתומים למיכלי דלק והשני מייצר תרמוסטטים לרדיאטורים. כיום הם מוכרים לכל יצרני הרכב ותופסים נתח משמעותי מהשוק העולמי. מה הם יעשו בעוד 20 שנה כשכל המכוניות יהיו חשמליות? מה הם עושים כיום כדי להתמודד עם העתיד?" 

נשיא לשכת המהנדסים משבח את המפעל לייצור מזגנים לרכב "אלכס אורגינל", שידע לעשות את האינטגרציה החכמה בין חזון והנדסה, ומצליח להתחרות בכל העולם. "לעומתו, מפעלים שלא ישקיעו את ההכנסות שלהם בחדשנות, שאין בהם הנהלה בעלת חזון ומהנדסים מומחים לתחומם שיפתחו יכולות חדשות, מפעלים אלה לא יוכלו לעמוד בתחרות העולמית וייסגרו".

"רק בחמישה מתוך 70 מפעלים כדאי להשקיע"

לפני כשנה וחצי הגיש ליבן לרשות החדשנות דו"ח בעקבות מחקר שמימן התעשיין סטף ורטהיימר. "הוא ביקש להשקיע במפעלים שיש להם עתיד", מסביר ליבן, "ביקרתי ב-70 מפעלים שמעסיקים ביחד כ-5000 עובדים. בדקתי אם יהיו מסוגלים לייצר באיכות ובזול כדי ולהתחרות בשוק העולמי, ובכך להבטיח את עתידם. אחרי שסיימתי את המחקר אמרתי לסטף ורטהיימר, שהוא יוכל להציל מפעל אחד או שניים, אבל זו לא משימה למשקיע אחד פרטי. זו משימה שגוף ממשלתי צריך למלא".

ורטהיימר וליבן הציגו את הדו"ח למנכ"ל משרד הכלכלה והמליצו ליצור מנגנון שיאתר את החברות שראוי להשקיע בהן בכסף ובייעוץ, ולהצמיד להן מומחים בתחום עיסוקן. "אני הצבעתי על חמישה מפעלים ש כדאי להתמקד ולהשקיע בהן", אומר עמנואל ליבן, "אבל רשות החדשנות תוכל לעזור רק למפעלים שרוצים לעבור לייצור מתקדם, שמציעים רעיון, ומבקשים עזרה כדי ליישם אותו. אני הצעתי שהגוף הממשלתי יסרוק ביוזמתו את המפעלים בעלי הפוטנציאל, אלה שמוכנים ויכולים לעשות את השינוי, וימצא את הדרך לסייע להם".

"הרעיון להקים מכון לאומי לרובוטיקה חקלאית - התמסמס" 

לדברי ליבן, יש כמה ענפים שישראל מצטיינת בהם והממשלה צריכה ליזום ולהשקיע בהם, למשל במיכון חקלאי ורובוטיקה חקלאית. "במקום שכל מפעל יפתח יֶדָע וישמור אותו רק לעצמו, הממשלה צריכה להוביל ולפתח ידע שמפעלים רבים ייהנו ממנו. לצורך כך צריך לבנות מכון לאומי לרובוטיקה חקלאית שיפתח שיטות חדשניות שכולם יוכלו ליישם אותן. צריך גם להקים מכון לאומי לייצור מזון ומכון לאומי לטכנולוגיות מים (תחום שיש בו ביקוש גדול בעולם).

"מצאתי שותף שהיה מוכן להשקיע בהקמת המכונים - מכון גרמני למחקר יישומי שהוא הגדול ביותר בעולם. הצעתי לרשות לחדשנות ליצור איתם קשר, הצגתי רשימה של מומחים לרובוטיקה חקלאית, הרעיון התקבל בברכה, אבל התמסמס". 

לדבריו, הגוף הממשלתי אמור לסייע גם בשיווק. "יש בארץ, למשל, מפעל קיבוצי שפיתח מכונה שיודעת לפצח מאות רימונים בדקה ולהוציא מתוכם את הגרגרים", מספר ליבן. "יש למפעל פס ייצור מופלא אבל אף אחד לא שמע עליו כי אין לו מערכת שיווק. במקום שנציגי המפעל יתרוצצו בעולם כדי לשווק את המוצר, צריך להיות גוף ממשלתי שישקיע מאמץ מרוכז ויציג את המוצר הזה בכל התערוכות ברחבי העולם".

"מנהל חדשנות זה תפקיד מפתח"

לדברי נשיא לשכת המהנדסים "לומר 'חדשנות' זה כמו לומר 'אני רוצה לחיות'. כל אחד צריך לדעת מה השינוי שהוא רוצה ולפתח דרכים ואמצעים ליישם זאת, וכך להשיג ייצור ושיווק מוצלחים יותר. מי שלא יתפתח – ימות".  

לדבריו, כל מפעל צריך להקים מחלקה לחדשנות, אבל "המושג 'חדשנות' יישאר ביטוי נבוב, אם המפעל ימנה לתפקיד 'הממונה על החדשנות' עובד שאינו מתאים לתפקיד, אדם שאיננו בעל חזון, יכולות וניסיון, ובעיקר מי שאין לו גיבוי מהמנכ"ל שלו. מנהל חדשנות זה תפקיד מפתח. צריך למנות לתפקיד אדם בעל ניסיון מוכח, שמכיר את הצרכים, היכולות, כוח האדם ואת בעלי התפקידים בחברה ומכיר היטב את השוק. רק אדם כזה יכול לדעת באיזה כיוון לפעול. אגב, במרבית המפעלים המצליחים המנכ"ל בעצמו ממלא את תפקיד מנהל החדשנות".

"במעבר לייצור מתקדם - המהנדסים יוזמים ומיישמים"

לדברי נשיא לשכת המהנדסים, "תפקידו של המהנדס במעבר לייצור מתקדם הוא ליזום וליישם. ההובלה צריכה תמיד להיות של המומחים בתחום הספציפי. במפעל מזון, למשל, מהנדסי המזון צריכים להיות בעלי הרעיונות למוצרים חדשים, ומהנדסי המכונות אמורים לפתח את האמצעים לייצורם".

כיו"ר איגוד מהנדסי המכונות והתעופה, הוא מדגיש:  "את מרבית תפקידי המפתח בתעשייה עושים מהנדסי מכונות והם מקשרים בין בעלי המקצועות האחרים. בתחום התעופה, למשל, המקצוע המוביל הוא מהנדס אווירונאוטיקה, אבל את העבודה בפועל מבצעים מהנדסי המכונות".
עמנואל ליבן נשיא לשכת המהנדסים
נשיא לשכת המהנדסים עמנואל צבי ליבן בראיון מיוחד לגיליון ה-100: