"מפעלים רבים בישראל אינם עומדים בסטנדרטים הגלובליים של תחרותיות עקב מיקומם הטכנולוגי", כך אמר בכנס "צעד אחר צעד, עוברים למפעל חכם וייצור מתקדם" מנהל מחלקת ייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים עומר ברוך. לדבריו, התוכנית "תעשיה 4.0", שהחלה בגרמניה ב-2011, כבר שוכפלה לכלל אירופה וארה"ב במטרה לסייע לתעשייה במעבר לדור של ייצור מתקדם.

מסתכלים קדימה לעבר תעשייה 4.0

מאת יחיאל ינאי    פורסם: 11.05.2019
איך מקדמים את התעשייה הישראלית תוך מעבר לאוטומציה ודיגיטציה, הטמעת החדשנות והפיכת המפעל המסורתי למפעל חכם, סיוע מענקים מהמדינה. 13% מהתעשיינים עדיין טוענים שהמעבר לייצור מתקדם אינו נחוץ להם 
מסקר שנערך בנובמבר 2018 בכ-200 חברות ישראליות מענפי תעשייה שונים עולה, כי 49% מהתעשיינים סבורים שהמעבר לייצור מתקדם ישפיע על המפעל שלהם, אך 43% עדיין אינם יודעים אם אכן ישפיע ו-8% סבורים שכלל לא ישפיע.  לדבריו, ב-25% מהמפעלים - חוסר ידע או הבנה מהווה חסם עיקרי למעבר לייצור מתקדם, 24% מדווחים על חוסר התאמה טכנולוגית לענף התעשייתי שלהם, 19% תולים זאת במחסור במשאבים פרטיים, 13% מחסור בתקציבים ממשלתיים, ו-13% טוענים לחוסר נחיצות.|

לדברי מנהל מחלקת ייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים, "הפעולות הנדרשת לעידוד המעבר לייצור מתקדם הן אירועי הסברה ומענקי השקעה בדגש על ליווי צמוד. מרבית ההשקעות מכוונות לאוטומציה תהליכית ורובוטיקה. להסרת החשש מהמעבר לייצור מתקדם ולדור הבא של התעשייה יש צורך בתכנית הוליסטית מותאמת אישית למפעל ולתהליך מהיר של הטמעת טכנולוגיות מתקדמות מבוססות תעשייה 4.0"
לדברי ברוך עומר, בשלב הראשון יש לבצע אבחון עסקי (סיור במפעל, ראיונות, ניתוח דו"חות החברה תוך הצגת פערים והזדמנויות); תיקוף ממצאים והחלטה על דרכי פעולה (דיון עם ההנהלה ובחירת אזורי פעולה רצויים); הצגת טכנולוגיות רלוונטיות ודרכי פעולה; בניית תוכנית פעולה (ניתוחי רווחיות, סיכונים, אתגרים והמלצות); והגשת בקשה למימון ממשלתי (רשות ההשקעות ורשות לחדשנות).

ברוך עומר הביא כמה דוגמאות לתיקוף ממצאים. הראשונה: "האבחנה: חלק ניכר מעבודות המפעל מבוצע בצורה ידנית; הפתרון: הטמעת רובוטיקה בעמדות הייצור; התועלת: הגדלת פריון המפעל, שחרור כוח אדם לביצוע משימות ייעודיות, סטנדרטיזציה של התוצרת המוגמרת".
דוגמה שנייה: "האבחנה: הייצור מבוצע באמצעים לא עדכניים. הפתרון: החלפת מכונת הזרקת פלסטיק בהדפסה תלת מימד; התועלת: מעקב אחרי תפוקות אישיות וממוכנות, יכולת סימולציה טרום ייצור והגדלת האיכות".
השלישית: "האבחנה: תהליך הייצור לא משלב מדידה באף אחד מהשלבים; הפתרון: ניטור פעילות באמצעות התקנת חיישנים על המכונות; התועלת: יכולת  מדידה של בכל שלב בתהליך הייצור, יכולת חיזוי כשלים, איסוף מידע לביצוע אנליזה, אופטימיזציה של תחזוקה".

בניית תוכנית הפעולה כוללת הטמעה של טכנולוגיית הדפסה תלת מימדית,  (טכנולוגיית RFID לזיהוי מתקדמת באמצעות גלי רדיו, המספקת פתרונות בקרה מתקדמים כמו פתיחת דלתות, פתיחת שערים, ניהול מלאי של מחסנים), ורובוטיקה להגדלת הפריון וחיסכון בעלויות; עיבוד נתונים (אנליטיקה) שנאספו בפסי הייצור תוך הנגשת המידע הרלוונטי להנהלה באופן רציף; IOT – התקנת רכיבים המחוברים תמידית לרשת ומשקפים בזמן אמת פעילות של מכונות ועמדות עבודה.
התשתיות הנדרשות: חלק מהשטח המוקצה לפסי הייצור הרגילים, הטמעת מערכות מידע תומכות לטכנולוגיה הנבחרת; הקמת תשתית ענן לריכוז המידע המתקבל מכלל המערכות החדשות; וכמובן, הכשרה ייעודית לעובדי הייצור העתידים.

לקבלת מענק מרשות ההשקעות או מרשות החדשנות יש להגיש בקשה, שאחרי ייערך איסוף נתונים להבנת המצב הקיים (סיור במפעל, ראיונות עם מנכ"ל, מנהלת כספים, מנהל מחקר ופיתוח, וסקירת דוחות החברה); ייערך מיפוי תוכניות התמריצים הקיימות בחברה ומיפוי הפוטנציאל לתוכניות תמריצים נוספות, בחינת ההתאמה של החברה למסלול וגיבוש תוכנית פעולה.

אגב, מניתוח החזר ההשקעה  עולה כי ההחזר בתחום הרובוטיקה 20% - 30%; במערכות מידע – 26%-20%; אנליטיקה - 25%-20%; אינטרנט של הדברים: 9%-6%; חיישנים – 7%-5%.
מתוך: עלון "מסתכלים קדימה-תעשייה 4.0"