שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר: "משרד הכלכלה והתעשייה נרתם לענף האופנה באתגר העומד ושיעמוד בפניו בשנים הקרובות - התחרות הגוברת מול העולם. כלי הסיוע שהועמדו, לאחר עבודה משותפת, לרשות התעשיינים בענף, יכולים לסייע בידם בתחרות המקומית ובאפשרות לפרוץ לשווקים חדשים בעולם, תוך שיפור הפריון והחדשנות"
דן אלחרר, מהתנועה לעידוד האופנה בישראל, המייצגת יצרני אופנה ותומכי יצור כמו יבואני בד ואבזרים מדפסים ועוד, ציין כי בחודשים האחרונים נעשתה עבודה יסודית, משותפת, עם משרד הכלכלה והתעשייה, לניתוח מצב הענף וגובשו מספר המלצות, החשובה בהן – מכסי מגן מהמזרח על אופנת הנשים בגובה 12 אחוזים. "במידה והמלצה זו תיושם, אנו רואים בכך צעד חשוב ראשון וחשוב לענף הטקסטיל כחול לבן".
מבדיקת משרד הכלכלה באשר למצב ענף האופנה, עולה שענף האופנה בישראל במונחים קמעוניים לשנת 2017 (ביגוד ללא הנעלה) מורכב בעיקרו מפדיון המבוסס ייצור מקומי בהיקף של כ- 3.2 מיליארד שקל, יבוא בהיקף של כ- 7.5 מיליארד שקל, מסחר מקוון הנאמד בכ-2.5-3 מיליארד שקל וטיולי רכישה בחו"ל הנאמד בהיקף של כ- 1 מיליארד שקל, ערך קמעונאי.
מלאכת התפירה מתבצעת בעיקרה ברשות הפלסטינאית בהיקף של כ-20 עד 30 אלף פועלים, מתוכם כ-2,000 ברצועת עזה. עלות כח העבודה תחרותי ומבצע עבודה איכותית. ייצור בגדים בישראל מבוסס על מודל עסקי בר קיימא זה ובעל חשיבות כלכלית- אזורית אסטרטגית למדינת ישראל.
למרות שתעשיית האופנה המקומית היא בעלת יכולת התמודדות עם התחרות הגוברת של היבוא , הן בהיבטי מחיר ובהיבטי איכות המוצר, התעשייה חווה קשיים ייחודיים כגון הנטל על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל (רובה של התעשייה נופל תחת הגדרה זו), קשיי מימון ותזרים, הגדלה משמעותית של סחר מקוון, טיולים רבים המשלבים קניות בחו"ל, עלויות ייצור נמוכות במזרח הרחוק וכן המגמה של הפחתת מכסי המגן ל-0%.
בענף קיימת מגמה גוברת ועקבית בשנים האחרונות של הפחתת מחירי ההלבשה, המוסברת בעיקר בשל תהליכי גלובליזציה, רכש מוצרי טקסטיל אונליין ומעבר ליצור זול בארצות המזרח. יצוין כי בהתאם לנתוני הלמ"ס ממוצע מדד מחירי ההלבשה השנתי מאז שנת 2011 ועד לממוצע לתקופה ינואר- מאי 2018, ירד בשיעור של כ- 9%. ומאז שנת 2013 בשיעור של כ-6.5%.
