נטו תעשייה: הממשלה תקדם הכשרה למקצועות התעשייה המתקדמת

מאת אבישג אשר         פורסם: 9.1.2018
"כיום גם מפעל תעשייה מסורתי הוא חצי הייטק, אין יותר את העניין של להעלות ולהוריד ידיות, כל מכונה זה מחשב ולכן צריך כוח אדם מיומן," כך אמר שר האוצר משה כחלון בעת ההכרזה על תוכנית "נטו תעשייה" ביום חמישי. התוכנית כוללת מרכיב מרכזי של הרחבת ההכשרה למקצועות התעשייה המתקדמת ושדרוג מערך החינוך הטכנולוגי בתקציב של 365 מיליון שקל.

שרי האוצר והכלכלה והתאחדות התעשיינים הציגו תוכנית מוסכמת, פרי עבודתה של הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, בתקציב כולל של 1.15 מיליארד שקל, הכוללת שלושה יסודות: מעבר לייצור מתקדם ותעשייה 4.0, הכשרת כוח אדם למקצועות התעשייה המתקדמים והסרת חסמים רגולטוריים.
הוועדה הציבורית עסקה במחסור בכוח אדם טכנולוגי מיומן, אשר מאפיין את מרבית ענפי המשק ובפרט את התעשייה, אשר מוביל לתחרות בין המעסיקים על העובדים. הוועדה דנה בפתרון מקיף תוך התייחסות לפתרונות קצרי טווח, כמו הרחבת ההכשרות המקצועיות בשילוב מעסיקים ולפתרונות ארוכי טווח כמו רפורמה לשיפור רמת המקצועיות במכללות הטכנולוגיות ורפורמה לשדרוג מערך החינוך הטכנולוגי. בין היתר יותאמו מגמות הלימוד לצרכי המשק, ישודרגו חומרי הלימוד והציוד הקיים וכן ישולב פיתוח כישורים רכים לאור הניסיון הבינלאומי, המעיד על יכולת גבוהה יותר להשתלב בשוק העבודה. כמו כן יחוזק מעמדה של המועצה להשכלה טכנולוגית (מה"ט), ויוצעו הכשרות מקצועיות לאוכלוסייה בוגרת.

הרשות לחדשנות החלה כבר בתוכניות פיילוט להרחבת מעגל המועסקים בתעשייה הטכנולוגית. התוכנית כוללת השקעה בהכשרת חרדים, ערבים ועובדים מבוגרים שנפלטו ממעגל העבודה. כמו כן כוללת התוכנית עידוד ציבור יהודי והייטקיסטים ישראלים החיים בחו"ל להגיע לישראל ולהצטרף לתעשייה.
שר האוצר כחלון אמר: "בסוף, מה שחשוב, זה הון אנושי. חייבים לטפח את ההכשרה הטכנולוגית בישראל בדומה למדינות אירופה. להיות איש מקצוע שעובד ליד מכונה ומייצר זה עיסוק מכובד, וגם השכר מכובד. השכר הממוצע בתעשיית הוא גבוה יחסית, מאוד גבוה בהשוואה לשירות הציבורי, ואנחנו רוצים שאנשים ישתכרו בשכר גבוה. ככל שכוח האדם יהיה מוכשר יותר מבחינה מקצועית, כך הפריון יהיה יותר גדול".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הוסיף: "התעשייה הישראלית חייבת להיערך למהפכה התעשייתית הבאה, הן ביכולות טכנולוגיות והן בהכנת ההון האנושי ולבצע התאמות לאתגרים של השנים הקרובות. אמנם רמת האבטלה כיום נמוכה, אבל לא צריך לקחת את הנתון הזה כמובן מאליו. עיקר התוכנית שלנו נועדה להבטיח שכל אחד ואחת יקומו בבוקר ויהיה להם מקום עבודה, שיוכלו להתפרנס בכבוד. בשביל זה צריך תעשיות חזקות שיוכלו לשלם את השכר".

ואילו בפורום המכללות הטכנולוגיות מתחו ביקורת על השר כחלון על רקע ההחלטה לסגור מכללות ומגמות לימוד, לקצץ בשעות הלימוד ולהאריך את משך הלימודים בשנה. לדבריהם, מדובר בפעולות שיובילו לאלפי מפוטרים במערך הטכנולוגי. "תוכנית נטו תעשייה שהוצגה היום היא עוד אחיזת עיניים מבית מדרשו של שר האוצר משה כחלון," טוענים בפורום המכללות הטכנולוגיות, "אותו שר שמאשר יבוא של אלפי עובדי הייטק מחו"ל, מה שיוביל לחיסול ההשכלה הטכנולוגית בתנועת מלקחיים. התוכנית המוצעת על-ידי כחלון מהווה הפניית עורף לעשרות אלפי הסטודנטים, הרואים את עתידם בעולם התעשייה הישראלית. אנחנו נעשה כל שיידרש על-מנת למנוע את יישומה של התוכנית החובבנית והמביכה בשטחיותה שהוצגה למכללות הטכנולוגיות, מתוך רצון להביא לרפורמה אמיתית ונדרשת בהשכלה הטכנולוגית".
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש
רקע
סקטור התעשייה בישראל מעסיק כ-350 אלף עובדים, שמהווים כ-10% מכלל השכירים במשק. יצוא ענפי התעשייה (ללא יהלומים) מהווה 49.6% מסך יצוא הסחורות והשירותים של ישראל, והיקפו 181 מיליארד שקל. לפני נתוני ה-OECD, חלקה של התעשייה היצרנית בתוצר בישראל היה 13.4% ב-2015, נמוך מממוצע האיחוד האירופי שהיה 16.1% אבל גבוה מהנתונים של ארה"ב (12.3%), צרפת (11.4%) ובריטניה (9.7%). קצב הצמיחה הממוצע בשלוש השנים האחרונות של הייצור התעשייתי עמד על 1.7%, והיווה 3.2% מכלל המשק.

שחיקת יכולת התחרותיות של המשק הישראלי, בין היתר בשל עלויות הרגולציה והשכר ולעומתה רמת פריון נמוכה יחסית (כ-76% ממוצע ה-OECD), אשר חייבו את בחינת המציאות הקיימת ושיפורה. המטרה היא לצמצם את פער הפריון בין זה שבתעשייה הישראלית לבין הממוצעת בתעשייה במדינות ה-OECD, כך שהתוצר לעובד בישראל יגדל בישראל ב-20%.

בנוסף, השונות בין ענפי התעשייה משקפת פער בערך המוסף הגולמי למשרה: כך הערך המוסף בענף התעשייה עמד על 294 אלף שקל לשנה כאשר בענף התרופות ערך זה מטפס ל-893 אלף שקל אל מול ענף מוצרי מזון שהערך בו הסתכם ב-197 אלף שקל לשנה. הערך המוסף של פעילות ענף התעשייה נאמד ב-108.7 מיליארד שקל בקצב צמיחה של 1.7% בייצור התעשייתית (בשלוש השנים האחרונות).