נשיא חברת רב בריח שמואל דונרשטיין, המועמד לתפקיד יושב ראש התאחדות התעשיינים: "ארחיב את תחום החדשנות בתעשייה הישראלית" 

מאת יחיאל ינאי       פורסם: 30.12.2019
"ארחיב את תחום החדשנות בתעשייה הישראלית, אקים מרכז ידע וייעוץ טכנולוגי מתקדם, שילווה ויעמיד את הכלים לשדרוג קווי הייצור והטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברצפת הייצור". כך מכריז התעשיין, היזם ואיש העסקים, שמואל דונרשטיין (67), נשיא חברת רב-בריח (08), המתמודד בימים אלה לתפקיד יושב ראש התאחדות התעשיינים בישראל. "אאחד את התאחדות התעשיינים עם תעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה ואצור חיבור אמיתי בין התעשייה המסורתית לתעשייה החדשה", מבטיח דורנשטיין. "ב-10 עד 15 השנים הקרובות נתמקד בהסבה של התעשייה המסורתית לתעשיות שמייצרות מוצרים בעלי ערך גבוה ליצוא. אצור סימביוזה בין החוכמה, היצירתיות והחדשנות של חברות ההזנק והרמה הגבוהה של חברות התוכנה והטכנולוגיה לבין הידע והניסיון של התעשיינים הישראליים". 

דורנשטיין החל את דרכו בתעשייה לפני כ-44 שנה (כמנכ"ל חברת הממתקים המשפחתית "מוטי" שאותה מכר לחברת "עלית"), אחר כך עסק ברכישת חברות תעשייה באמריקה הצפונית והמרכזית ובאירופה והעתקתן למדינות בדרום-מזרח אסיה, שם הקים 14 מפעלים חדשים. בהמשך יזם וניהל בחיפה פרויקט להקמת בנייני משרדים לתעשיית ההיי-טק, הקים את חברת דלתות פנים "אופן גלרי", רכש את מפעל "עץ כרמיאל" ואיחד בין שתי החברות. לפני כ-12 שנה רכש את מפעל הדלתות של "רב בריח" ולפני 8 שנים הקים מחדש את חטיבת הצילינדרים ש"רב בריח" מכרה בשעתו לחברת ענק שבדית. כיום "רב בריח" מייצרת דלתות, צילינדרים ומוצרי מיגון ומייצאת ל-60 ארצות.
"עם שישה מפעלים, 1100 עובדים, 91 מהנדסים, ומחלקת מחקר ופיתוח ענקית (בשווי של 3% מהמכירות שלנו, אין לזה אח ורע בחברות מסורתיות) בניתי את רב בריח בהשקעה מתמדת בטכנולוגיות ייצור ובחדשנות ששיפרו את הפריון והאיכות", אומר דורנשטיין. "בין היתר חידשנו גם מוצרים קיימים (בחומרים ובאופן הפעולה) ושיפרנו את העמידות שלהם".

באיזה אופן הטמעתם את החדשנות במפעלי רב בריח?
"לא רק שאנו מייצרים מוצרים שהדיוק שלהם הוא ברמה של אלפית המילימטר, למשל בצילינדרים, אנחנו גם בונים במפעל שלנו את המכונות שמרכיבות את החלקים האלה ומרכיבים אותם בעצמנו. כל רצפות הייצור ממוחשבות, תוך שימוש בחיישנים המתריעים על תקלות, שילוב רובוטיקה, שימוש בבינה מלאכותית לקיצור זמנים בעיבוד שבבי, ובהדפסת תלת מימד של אבות הטיפוס שאנו מפתחים עבור מוצרים עתידיים. לאחר שהחברה השקיעה במו"פ ובחדשנות, היא הייתה יכולה להתמקד במכירות של מוצרים בעלי תחרות גבוהה, בתחומים שבהם המתחרים שלה מפגרים אחריה. ואכן החברה הגדילה פי 20 את מכירותיה".

דונרשטיין כיהן כיושב ראש ועדת החינוך בהתאחדות התעשיינים בישראל, וכחבר בוועדה הלאומית לבחינת החינוך הטכנולוגי המקצועי בישראל. בשנת 2019 קיבל את פרס פולה מוזס על תרומתו לקהילה (בעיקר בזכות עזרתו לספורטאים אולימפיים). בשנת 2017 קיבל אות הוקרה על תרומה רבת שנים לפיתוח טכנולוגיות וחדשנות בתעשיית הבנייה הישראלית, ובשנת 2014 קיבל משרי האוצר והכלכלה את פרס התעשייה.

"אני מאמין שהתעשייה בישראל צריכה להיות שילוב של יצירתיות, חדשנות ועשייה. זו תפיסת העולם שלי וזה החזון שלי לעוד 15-10 שנה", אומר דונרשטיין. "כפי שהקמנו את חברות ההזנק בישראל והפכנו ל'סטארט-אפ ניישן', מוקד החדשנות השני בעולם אחרי ארה"ב, ישראל תהיה מדינה תעשייתית עם מוצרים בעלי ערך גבוה מאד ליצוא - אם נעשה את הצעדים הנכונים".

איך עושים את זה?
"אם אבחר ליו"ר התאחדות התעשיינים, אחד הצעדים שאנקוט בשלוש השנים הקרובות, להפוך את ההתאחדות לבית של כל חברות ההזנק, התוכנה הטכנולוגיה לצד התעשייה המסורתית. אני מתכנן להרחיב את ההתאחדות מ-1500 חברים לעשרת אלפים חברים. בעצם ההרחבה הזו אצור תפיסה מיתוגית חדשה. הנכדים שלנו ישמחו לבוא ולעבוד בתעשייה. זה לא יהיה בהכרח אדם ליד מכונה, כמו שחזה מורי ורבי סטף ורטהיימר, אלא גם בתעשיות עתירות ידע, במחקר ופיתוח, בבניית מכונות, בשיפור תהליכי ייצור, בענפי המזון, המתכת, הכימיה, וגם בענף הטקסטיל. בטקסטיל, למשל, אנו צריכים להשתמש במעצבים הצעירים והמוכשרים שלנו (במקום שינדדו ויצליחו בחו"ל) וב-55 אלף מכונות התפירה שיש בישראל, כדי לעצב, ייצר ולייצא לכל העולם מוצרים ייחודיים (שמרכיב החומר בהם שולי אבל הם בעלי ערך מוסף גבוה), כמו שמלות כלה, למשל. במקום למכור ידע  - נמכור מוצרים".

"תעשיות מסורתיות מסוגלות לייצר כמעט בכל תחום, כתוצאה מחתירה לחדשנות ותהליכי ייצור מתקדמים", מדגיש דונרשטיין, "חדשנות זה לא רק מצלמה זעירה בקוטר של 1 מ"מ המשמשת לניתוחי צנתור, חדשנות זה גם ייצור מזונות ומשקאות בעלי אחוז סוכר נמוך, ותעשיית המתכת ועיבוד השבבי הם לא רק דלתות מיגון, מטוסים ונשק, אפשר לפתח וייצר גם שתלים לשיניים, למשל".
"ביום שבו נשלב את החוכמה, היצירתיות והחדשנות של חברות ההזנק  וחברות התוכנה והטכנולוגיה עם הידע של התעשייה המסורתית, נעסיק עובדים, נגדיל את היעילות והפריון, ונפתח שווקים בעולם, ביום הזה נהיה מדינה אחרת עם רמת חיים אחרת ובלי פערים חברתיים, וכך גם תושבי הפריפריה יהיו עובדים מצליחנים. זה החזון שלי".
שמואל דונרשטיין. צילום: אייל טואג