סיכום 2018: המהפיכה התעשייתית הרביעית החלה

מאת אבישג אשר       פורסם: 26.1.2019
המהפכה התעשייתית הרביעית החלה השנה בישראל – כך קובעים במשרד הכלכלה והתעשייה בסיכום נתוני שנת 2018. זו היתה השנה בו החלה לפעול תוכנית נטו תעשייה עם הקצאה של 300 מיליון שקל דרך רשות החדשנות להגדלת הפריון בחברות תעשייתיות בנוסף להשקעות דרך רשות ההשקעות. ניתנו תמיכות ועידוד למפעלים שמכניסים לשימוש תוכנות לייעול העבודה, טכנולוגיות אוטומציה וחדשנות, סנסורים בקווי ייצור, הדפסות תלת-ממד ועוד טכנולוגיות ותהליכים חדשניים שנועדו להגדיל את הפריון ואת הרווחיות ולהפוך את התעשייה המקומית לתחרותית.

בשנת 2018 המדינה העניקה תמיכה בהשקעות לצורך שיפור הפריון, ששיעורו מגיע ל-60% מהפריון במדינות מפותחות. את מפת הדרכים להעלאת הפריון קבעה ועדת "נטו תעשייה", בהשתתפות משרד האוצר והתאחדות התעשיינים.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מגלה כי ב-2018 נקבעו שיאים חדשים, הן מבחינת נתוני היצוא והן מבחינת מספר בקשות הסיוע, היקפי התמיכות בחברות הישראליות היצואניות. היצוא הישראלי צפוי לשבור שיאים חדשים של למעלה מ-110 מיליארד דולר, גידול של כ-8% מ-2017. סקטור הסחורות צפוי לצמוח בשיעור נמוך יותר של כ-3%, ולהגיע לכ-60 מיליארד דולר. תכניות הסיוע של מנהל סחר חוץ מעניקות תמיכה כספית בהוצאות השיווק הבינלאומיות של החברות. בשנה החולפת הוגשו למינהל 413 בקשות, מתוכן אושרו 281 בקשות בהיקף כולל של כ-104 מיליון שקל. מדובר בעליה של כ-16% במספר הבקשות שאושרו וגידול של כ-18% בסך התמיכות בהשוואה לאשתקד. החברות המגישות הגיעו ממגוון רחב מאוד של סקטורים, הכולל הן את תעשיות ההייטק והן את התעשיות המסורתיות ומכל רחבי הארץ.
ברשות ההשקעות ניתנו תקציבים ייעודיים לחברות יצרניות לצורך שיפור הפריון. בנוסף, במסלול התמיכות המרכזי של חוק עידוד השקעות הון הוטמעו בשנים האחרונות שני קריטריונים, שנועדו לשפר פריון וחדשנות, המהווים חלק מהשיקולים אם לתת לחברה מענק. ב–2018 המסלול תוקצב ב–335 מיליון שקל וב–2019 תקציבו יהיה 321 מיליון שקל. ב–2018 הביא מסלול זה להשקעות של 1.68 מיליארד שקל (לא כולל אינטל).

חוק עידוד השקעות הון מאפשר מתן מענקים לחברות המייצאות לפחות 25% מתוצרתן. ואולם בעיות הפריון עמוקות במיוחד בקרב חברות מסורתיות שאינן מייצאות. עבורן נוצרו שני מסלולי השקעה חדשים יחסית. הראשון הוא מסלול הפריון, שנועד לשפר טכנולוגיות ומצוינות תפעולית בחברות שאינן מייצאות בפריפריה. ב–2017 תוקצב המסלול ב–60 מיליון שקל, וב–2018 הוא תוקצב ב–100 מיליון שקל — מהם מומשו 83 מיליון שקל על ידי 51 חברות. ב–2019 תוקצב המסלול ב–60 מיליון שקל נוספים. ההשקעות במסלול זה זינקו ב–2018 ל–266.6 מיליון שקל, לעומת 44.6 מיליון שקל ב–2017. מענקי הממשלה עלו בהתאמה ל–83 מיליון שקל, לעומת 13 מיליון שקל.

המסלול השני מיועד להטמעת המהפכה בחברות שאינן מייצאות, ונקרא ייצור מתקדם. המסלול פתוח לחברות שאינן מייצאות בכל הארץ. הטכנולוגיות שמקודמות במסלול זה להטמעה במפעלים יצרניים כוללות תוכנות לניתוח ביג דאטה, סנסורים לאורך קווי ייצור שנבדקים על ידי תוכנות שמתריעות על תקלות, ורובוטים. ב–2017 תוקצב המסלול ב–52 מיליון שקל. ב–2018 וב–2019 הוא מתוקצב ב–40 מיליון שקל בכל שנה.

בפועל, חברות חששו להתקרב למסלול זה ב–2017, ורק ב–2018 אושרו תוכניות בהיקף של 49 מיליון שקל — מהם כ–10 מיליון שקל מענקי ממשלה. סך ההשקעות בתעשייה שאושרו ב–2018 במסלולים אלה ובמסלולי תעסוקה, שכר גבוה והתייעלות אנרגטית, בנטרול אינטל, היה כ–2.5 מיליארד שקל, מהם כ–660 מיליון שקל מענקי ממשלה. ב–2017 הסתכמו ההשקעות בכ–2.65 מיליארד שקל, מהם כ–706 מיליון שקל מענקים.

לדברי נחום איצקוביץ, מנהל הרשות להשקעות: "2018 הסתמנה כשנה עם פעילות ענפה במגוון מסלולי סיוע, הן במסגרת החוק והן במסגרת מסלולים מינהליים. לראשונה, במסגרת מסלול חוק עידוד להשקעות הון, אושרו השקעות במפעלי ביופארמה, המתאפיינים ברמת פיתוח חדשנית, ועתידים לתת מענים שיצעידו את תעשיית הפארמה קדימה. גם ההשקעה בתשתיות במסלול התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות עלתה יפה: יותר מ–150 חברות ורשויות מקומיות הגישו בקשות, ומהן ניתנו מענקים לכ-100 תכניות בכל רחבי הארץ. במסלולי תעסוקה חלה התפתחות בקליטת עובדים מאוכלוסיות מודרות, למשרות שמוגדרות איכותיות, עם מתן דגש לנשים ולגברים חרדים. הצורך לחזק את הפריפריה במשרות ברמת שכר גבוהה בתעשיות העילית בא לידי ביטוי במסלול הייעודי, שנחל הצלחה יוצאת דופן".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן אומר כי האתגר הגדול של המשרד הוא בחינוך והכשרות מקצועיות. לדבריו, "התקציב לתחומים אלה גדל ואת פירות התקציבים שהושקעו ב-2017 נראה ב–2019. חשוב שסטודנטים ילמדו מקצועות טכנולוגיים. לראשונה ב–2018 מספר הלומדים מקצועות אלה עלה על מספר הלומדים מדעי החברה. אותם סטודנטים יוכלו להתחיל את צעדיהם בשוק העבודה ובתעשייה בשכר של 14–15 אלף שקל ברוטו, בעוד שסטודנט שלמד משפטים ימצא התמחות בשכר מינימום זה טוב גם למדינה כי הפריון יעלה".

השנה הוכרז על הקמת מכון התעשייה, שיוקם באיזור כרמיאל, שעתיד להיות מנוע צמיחה של הצפון, אך יוכל לתת שירותים ברחבי הארץ. הממשלה הקציבה להקמתו 35 מיליון שקל על פני ארבע שנים. מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה, אומרת כי המכון אמור להיות מוקד ידע בתחום הייצור המתקדם של מערך טכנולוגיות, דוגמת האינטרנט של הדברים, רובוטיקה וביג דאטה, שיתמוך בהגדלת הפריון.

איצקוביץ אומר כי שיווק אינטנסיבי של מסלול חוק עידוד להשקעות הון הוכיח כי ישנם ביקושים גבוהים למסלול זה:  "כ-370 בקשות חדשות הגיעו במסלול זה בשנת הכספים 2018, לעומת כ–150 בקשות בממוצע בשנים האחרונות". לדבריו, גם מסלול פריון בפריפריה הצליח, אך הוא חייב להיות רב־שנתי ואינו יכול להסתיים בשנת הכספים 2019. בכל הנוגע למסלול ייצור מתקדם אומר איצקוביץ: "המסלול נפתח גם למפעלי תעשייה במרכז והלקח המרכזי הוא שהחברות, במיוחד הקטנות והבינוניות, חוששות להיכנס לעולם המהפכה הרביעית בתעשייה בגין הטכנולוגיות החכמות שנמצאות בו.  תהליך ההסברה צריך להיות יותר מורכב, אינטנסיבי, פרטני וגם שיווקי יותר".
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן.                                                                                                           צילום: יח"צ