רוצה לנצח בתחרות על המוצר? הוסף לו IoT

מאת אבישג אשר       פורסם: 5.1.2019
הדרך להתמודד מול התחרות הבינלאומית אינה בהכרח הכנסת מוצרים נוספים לשוק אלא באמצעות הוספת יכולות IoT למוצרים החדשים, כך טוען צביקה וינשטוק, מייסד ומנכ"ל חברת C-Your Vision. במאמר שפרסם הוא אומר כי טכנולוגיות IoT יכולות ליצור מנועי צמיחה חדשים עבור חברות ולסייע בשדרוג מוצרים פשוטים למוצרים חדשניים בעלי ערך גבוה יותר ללקוח.

וינשטוק אומר כי מלכודת הסחורות (commodity trap) הוא נושא שנמצא בדיונים כבר מתחילת שנות ה-2000. מדובר במצב הולך ומחמיר, שחברות אינן יכולות להתחרות על בסיס של חומרה או מוצרים מוחשיים בלבד, שכן השווקים הגלובליים דוחפים לכך שמוצרים מועתקים כהרף עין ומוצעים במחירי תחרות אגרסיביים וכיום אף באיכות גבוהה מאוד. הוא מדגיש כי גם המוצרים המתוחכמים יותר נופלים במלכודת הסחורות עקב אמצעי ייצור מתקדמים המצויים בשווקים הגלובליים.

כך יוצא שחברות מסורתיות יצרניות, שהיו ברשותן נכסים ואשר ביססו בעזרתם קווי מוצרים משך שנים רבות, הפכו למטרה קלה עבור היצרניות המחקות ועקב חוסר בחדשנות מובנית בחברות המסורתיות, הן מתמודדות באחת מהתקופות המאתגרות ביותר לגביהן. לדוגמה: חברה שעסקה בקניה שדרוג ומכירה של קווי ייצור משומשים לתעשיית הצמיגים ובמשך עשורים הם העבירו פסי ייצור מחברות מובילות במערב לחברות נכשלות באפריקה, אסיה ומזרח אירופה. אלא שבשנים האחרונות בסין מייצרים מכונות לענף זה, שהן חדשות ואיכותיות, במחיר זול יותר מהמשומשות.

פרופ' הנרי צ'סבורו מאוניבסיטת ברקלי התייחס לנקודה זאת כשדיבר על חדשנות פתוחה, המבוססת שירות, כפיתרון למלחמת המוצרים. לפי גישה זו, המוצר הינו בסיסי אבל השירות המתלווה אליו הוא זה שמייצר את הבידול. דוגמא לכך היא חברת HILTI, שעוסקת בתחום הכלים לבניה, שעברה ממכירת ציוד לשירות השכרת כלים (Tools as a service), כלומר מתן שירותי ליסינג של כלים.
בעל ערך ייחודי ולבניית מודל עסקי מבוסס שירות.

כשמדברים על חדשנות כדאי לאמץ את מתודת החדשנות Lean Innovation Management, שיטת חדשנות המבוססת על תהליך ניסוי וטעיה. הניסויים שנקראים MVP משמשים לצורך בדיקה ראשונית של הדרישה מהשוק ולא את הטכנולוגיה. כך מאפשרים התקדמות מהירה, כדי להגיע לפתרון החדשני ביותר עבור הלקוח ובזמן הקצר ביותר. שימוש ב-IoT לצורך חיבור העולם הפיזי התחרותי לעולם הדיגיטלי הוא בדיוק הכלי שמאפשר את המהלך הזה.

לדברי וינשטוק, בהטמעת IoT בחברות תעשייה מסורתית צריך לזכור שטכנולוגית IoT מבוססת על בקר, שעלותו חייבת להיות נמוכה (מסנטים ועד דולרים אחדים למוצר) ויחד עם זאת אמין ובעל יכולות חומרה חזקות. המושג המקובל הוא system on a chip (SOC). קיימים בקרים של חברות כמו  ESPRESSIF ,NXP, INTEL, TI, ST ועוד, שיש להם יכולות חזקות מבחינת הבקרה וכן יכולות תקשורת מוטמעות בתוך הרכיבים של WIFI, BT ועוד.

לבקר מחברים חיישנים מסוגים שונים. כך למשל לחברת בוש יש מגוון סנסורים רחב בזיוודים שונים – שמחיריהם נעים מ-12 דולר ועד 650 דולר, לשימוש בסביבה תעשייתית. כדי לבצע ניסוי MVP ובדיקה ראשונית של דרישת השוק ניתן להשתמש בבקרים וסנסורים בתצורתם הלא יקרה.

צריך להביא בחשבון גם את המשאב האנושי, ורצוי שיהיה בחברה מישהו שיכול לעבוד עם הטכנולוגיה ובצורה מהירה כחלק מתהליך החדשנות שלא לדבר על מנהל החדשנות הארגוני. כמו כן יש להקפיד על סביבת תוכנה וגמישות פונקציונאלית, כשאחד מהפרמטרים ביצירת ניסויים מהירים הינה זמינות התוכנה ושיתוף הידע – זה חלק מתפיסת החדשנות הפתוחה. אחד מהמקומות שמרכזים את כמות הידע השיתופי הרב ביותר בנושא תוכנה הינו אתר שנקרא GitHub. לרכיבי החומרה קיימת כמות רבה של מודולי תוכנה משותפים וחינמיים, דבר שמקצר את זמן בניית אבות הטיפוס בצורה משמעותית ביותר.

לצורך פיתוח התוכנה לבקרים, ניתן למצוא מערכות פיתוח חינמיות רבות, חלקן דורשות שימוש בשפת תיכנות וחלקן מאפשרות תיכנות ללא קוד אלא בעזרת "ציור" התהליך, מען WIX אבל לכתיבת תוכנה. יש להביא בחשבון גם את הצורך בהעברת נתונים לענן, לפלטפורמות ענן שרבות מהן פתוחות חינם לצרכי חיבור אבות טיפוס. לדוגמא פלטפורמות כמו ThingSpeak, ThingsBoard  ורבות נוספות, אשר יכולות לתת מענה כמעט מידי לליקוט כמות רבה של אינפורמציה ממוצרי הקצה ולאפשר ניטור נוח של האינפורמציה.

תהליך החדשנות הרזה הוא תהליך שיטתי ליצירת חדשנות בארגון ומבוסס על תהליכי ניסוי וטעיה מהירים לבדיקת דרישת השוק. טכנולוגיית IoT מאפשרת במהירות רבה ליצר ניסויים לצורך בדיקת הדרישה מהשוק בעזרת יצירת ערך שנותן מענה לצרכי הלקוחות ולייצר התפתחות מהירה של חברה מסורתית משלב המוצרים ( "הסחורות" ) למוצר בעל ערך ייחודי ועד לשינוי המודל העסקי למבוסס שירות. 
צביקה ווינשטוק, מייסד ומנכ"ל חברת חברת C-Your Vision.        צילום: יח"צ
טכנולוגיית האינטרנט של הדברים (IoT) יכולה לשנות את התמונה עבור חברות ייצור באמצעות יצירת חדשנות ומנועי צמיחה חדשים על ידי חיבור העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי. טכנולוגיית IoT נותנת מענה גם ברמת התיפעול והפיריון לצורך הקטנת הוצאות הייצור, והיא משמשת ליצירת מנועי צמיחה חדשים והגדלת הכנסות החברה. מדובר בגישה של מוצרים חכמים לעומת גישת הייצור החכם שרבים עוסקים בה.

טכנולוגיית 
IoT מאפשרת שדרוג של המוצר הבסיסי שנמצא בתחרות בצורה פשוטה וזולה והפיכתו למוצר ייחודי שמציג ערך חדש ללקוחות בשלושה מישורים: ברמה הפונקציונאלית הבסיסית, ברמת הבקרה והשליטה וברמת התובנות. בעזרת הטכנולוגיה אפשר לשנות את הגישה השיווקית ולעבור ממצב של תחרות על מחיר ("מלכודת הסחורות") למצב של מוצר