רשות החדשנות תתמוך במכוני מחקר תעשייתיים חדשים

מאת אבישג אשר       פורסם: 6.3.2018
הרשות לחדשנות מרחיבה את התמיכה במכוני מחקר תעשייתיים, במטרה לתמוך ולקדם את המעבר של התעשייה הישראלית לייצור מתקדם. במסגרת זאת החליטה מועצת הרשות על הרחבת הזכות להגיש הצעות לתמיכה, ובמקום רשימה סגורה של מכונים הרשות פתחה את האפשרות להגיש הצעות לכל מכון מחקר העומד בקריטריונים.

מעתה נכללים בקהל היעד מכונים עצמאיים, העוסקים במחקר תעשייתי והמבצעים פעילויות עבור התעשייה. מכונים אלה יכולים לפנות לשם קבלת מענקים לפרויקטי מחקר, שמטרתם ליצור יכולות חדשות במכונים וכן בבקשות לרכישת ציוד. המדינה משתתפת בסיכונים בלבד אך לא ברווחים עתידיים ומבלי לדרוש החזר תמלוגים.

רשות לחדשנות הגדירה את ההיקף המקסימאלי לרכש ציוד במסגרת תכנית הצטיידות רב שנתית והוסיפה אפשרות להגיש בקשות לפרויקטי מחקר במימון עצמי של המכון, כחלק מכלל בקשות המכון למימון פרויקטי מחקר. כמו כן הוכן מתווה להורדה הדרגתית של התמיכה בפרוייקטי מחקר ל-70%. 

מכוני מחקר תעשייתיים נחשבים לבעלי תרומה ייחודית לקידומה של התעשייה. בישראל מרבים לדבר על המודל הגרמני, בין השאר של מכון Fraunhoffer, שבו פותחה תפיסת תעשייה 4.0, שהפכה לגישה המרכזית המובילה את התעשייה המתקדמת בעולם כולו. מכון פראונהופר נוסד ב-1949 במטרה לעסוק במחקר יישומי המסייע ומפתח את התעשייה. שני שליש מתקציב המכון ממומנים על ידי התעשייה והלקוחות ושליש מהזמנות של הממשלה. ההשפעה של המכון על התל"ג הגרמני נאמדת בכ-1% בשנה.

במסמך שהוכן במוסד נאמן בטכניון על ידי ד"ר אביגדור זוננשיין וד"ר גלעד פורטונה, מומלץ בין השאר על הקמה בישראל של מכוני מחקר יישומי כמו מכון פראונהופר: "כיוון שלתחום היצור המתקדם יש היבטים יישומיים, רצוי שהאקדמיה יחד עם התעשייה יקימו מכוני מחקר יישומיים בתחום זה. מכון מחקר יישומי בתחום זה יוכל גם להקים מרכז חדשנות ויזמות לייצור מתקדם". מוסד נאמן והטכניון יזמו תוכנית להקמת מרכז מו"פ יישומי בתחומי הרובוטיקה והאוטומציה.
מסלול המענק של הרשות לחדשנות למו"פ במכוני מחקר תעשייתיים נועד לסייע ולתמוך במכוני מחקר, המבצעים מחקרים יישומיים שמיועדים לקידום הייצור המתקדם בישראל. הסיוע מתבצע בשני תתי-מסלולים שאליהם ניתן לפנות במקביל: תת-מסלול תמיכה כספית בפרויקטי מחקר ופיתוח בשיתוף חברה תעשייתית ותת-מסלול לסיוע לרכישת ציוד מחקר.

המכונים שיזכו יקבלו ​​מענק כספי שישמש למימון מסלול המו"פ או מסלול לרכישת ציוד. ההטבה תינתן לתקופה של שנה, עם אפשרות להגיש בקשה לתמיכה עבור שנה נוספת. יתרון משמעותי של התמיכה הוא, שהמדינה משתתפת בסיכונים בלבד: המסלול מציע למכון המחקר, ודרכו לתעשייה, השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליכי מחקר ופיתוח אך לא ברווחים עתידיים מתוצאות המחקר, שכן מכון המחקר המוטב יהיה פטור מתשלום החזר תמלוגים.

מועמדים מתאימים לקבלת תמיכה במסלולים אלה הם מכוני מחקר, העוסקים במחקר ופיתוח יישומי ומתן שירותי ייעוץ ובדיקה לתאגידים תעשייתיים ישראלים, העומדים בקריטריונים הבאים:
  1. המכון הוא ישות משפטית עצמאית, ללא כוונת רווח, הפועלת כדין בישראל, ואינו בבעלות ממשלתית מלאה, שעיקר פעילותו הוא מחקר ופיתוח ומתן שירותי ייעוץ ובדיקה לתאגידים תעשייתיים ישראלים
  2. לחלופין, המכון הוא גוף ללא כוונת רווח, שאינו מוסד להשכלה גבוהה ואינו בבעלות ממשלתית מלאה, אשר לפחות שליש מפעילותו הוא מחקר ופיתוח ומתן שירותי ייעוץ ובדיקה לתאגידים תעשייתיים ישראלים, שאין להם יכולת ביצוע עצמאית של מחקר ופיתוח מהסוג האמור
  3. בעל מערכת ניהול חשבונות עצמאית המפרסם מאזן מבוקר בכל שנה
  4. מעסיק עובדי מחקר ופיתוח, שהינם בעלי יכולת מדעית וטכנולוגית מוכחת הן בהשכלתם והן בעיסוקם היומיומי, בהיקף כולל של 12 משרות מלאות לפחות.
  5. מחזיק במבנה וציוד המתאימים לביצוע מחקר ופיתוח ובדיקות לתעשייה
  6. לפחות שליש מהכנסותיו בשנה הקלנדרית שקדמה להגשת הבקשה הינן ממתן שירותים לתאגידים תעשייתיים. עם זאת, בשנת פעילותו הראשונה, מכון מחקר מתחיל יידרש להציג הכנסות בשיעור של 5% ממתן שירותים לתאגידים תעשייתיים, בשנת פעילותו השנייה והשלישית הכנסות בשיעור של 10% ממתן שירותים לתאגידים תעשייתיים
  7. בעל זיקה מובהקת לתעשייה, לשם פיתוח טכנולוגיות ומוצרים רלוונטיים לתעשייה ולצורך מתן שירותים ייחודיים לתעשייה חסרת יכולת ביצוע עצמאית של מחקר ופיתוח
הקריטריונים להערכת בקשות לתמיכה מבוססים על החוק לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות טכנולוגית והם כוללים בין השאר יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי, יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי, עידוד הצמיחה, הגדלת הפריון וקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה בישראל ושיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה.

הבקשות המוגשות לרשות החדשנות נבדקות בצורה מקיפה ומוערכות בהתם למספר היבטים:
  • היבט טכנולוגי – רמת החדשנות הטכנולוגית והאתגר הטכנולוגי, רמת החדשנות הפונקציונאלית, הקניין הרוחני ופטנטים
  • היבט כלכלי – גודל וקצב גידול השוק, מיצוב והשוואה לתחרות, תיקוף השוק, אסטרטגיה שיווקית. התשואה העודפת למשק
  • יכולת החברה והצוות -  יכולת טכנולוגית, פיננסית, ניהולית ועיסקית. במקרים בהם מדובר בחברה שרק הוקמה נבחן גם הפוטנציאל לבניית חברה בה יהיו כל היכולות הנדרשות למימוש יעדיה
  • איכות השת"פ - במקרים של תכניות שתוף פעולה בינלאומי, בוחנים ומעריכים את איכות השת"פ ותרומתו לחברה הישראלית הן בהיבטים טכנולוגיים והן בהיבטים עסקיים
  • בהירות הבקשה  - רמת הפרוט ושלמות הנתונים בבקשה.
מכון פראונהופר, גרמניה                                                                                                      צילום: מכון פראונהופר