ראש תחום תעשייה 4.0 בקבוצת שטראוס: "שיפור הפריון בתעשייה מצריך גישה ניהולית שונה ותפיסה הוליסטית מקיפה שיאפשרו הטמעת טכנולוגיות חכמות" 

מאת יחיאל ינאי      פורסם: 27.4.2020
"גישה ניהולית שדוגלת באופטימיזציה מתמשכת של תשתיות ייצוריות ולוגיסטיות על ידי שימוש בדאטה זמין וטכנולוגיות מתפתחות - כך הגדרתי את התפיסה של תעשייה 4.0 באוזני מנכ"לים, סמנכ"לים, מנהלי תפעול, ייצור, איכות ובטיחות", כך אומר בוובינר לתעשיינים ראש תחום תעשייה 4.0 בקבוצת שטראוס, ג'מיל אסתיתה, שמזה שנה וחצי מוביל את תהליך המעבר לייצור מתקדם של מפעלי הקבוצה בארץ. "מדובר באתגר רציני", הוא מדגיש, "בכל מפעל צריך למצוא את האדם הנכון שידחוף את הנושא. כשאתה מציג למנהלים תפיסה הוליסטית – האסימון נופל, וכשאתה מגבש מפת דרכים, כל אחד בארגון יודע מה עליו לעשות.

"חיישנים, רובוטים, קובוטים, ביג דאטה, IoT, ומחשוב ענן - כבודם במקומם מונח, אבל עד שלא נסתכל על כל זה בהסתכלות הוליסטית מלאה, לא נצליח להתקדם.
"צריך לעשות מאמץ לאומי ואני מקווה שנוכל לעשות זאת באמצעות המכון לייצור מתקדם שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה והתעשייה במטרה לשנות את התפיסה ולקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים", מסכם ג'מיל אסתיתה.


                                                      *  * * * *

תהליך המעבר של קבוצת שטראוס לייצור מתקדם
מתוך הרצאה שנשא ג'מיל אסתיתה, ראש תחום תעשייה 4.0 בקבוצת שטראוס, במסגרת וובינר לתעשיינים.
צוות תעשייה 4.0 בקבוצת שטראוס  גובש בנובמבר 2018. כשיצאנו לדרך החלטנו להתמקד רק במפעלי הקבוצה בישראל ובשיפור הביצועים התפעוליים ופחות בפיתוח מודלים עסקיים חדשים. תחילה ערכנו מיפוי ראשוני של הקבוצה, פנימי וחיצוני (כולל ספקי משנה, חברות טכנולוגיה וייעוץ). גיבשנו את האקוסיסטם הפנימי – צוותי OT/IT, מצוינות תפעולית, רכש טכני, איכות ובטיחות וצוותי רצפת הייצור, ובהמשך ערכנו  תכנית למידה ופיילוטים פנימיים, והשתתפנו בפרויקטים לפיתוח יכולות גנריות במסגרת מאגד IoT Food /Big Data  שכלל חברות טכנולוגיה, אנשי אקדמיה ויצרניות מזון נוספות, בשיתוף הרשות לחדשנות ופרויקטים נוספים במסגרת הגוף האירופאי - EIT (European Institute of Innovation & Technology).

תהליך המיפוי כלל תשתיות הבקרה (החיישנים, רשת הבקרים והתקשורת), מערכת לתכנון משאבי ארגון(ERP) , מערכת לניהול הייצור (MES), ובחינת האינטראקציה בין מערכות המידע השונות, וכן מיפוי כוח האדם ההנדסי, צוותי האחזקה וצוות המטה.

 


מה המשמעות של שימוש בטכנולוגיות מתפתחות? הנה דוגמה קלאסית: דייג שיוצא לים עם חכה. פעם הוא היה מטיל את הוו לתוך המים, הכי עמוק שהיה מסוגל, וכשדג היה נתפס היה הדייג מתחיל למשוך את החוט באמצעות רולר ידני. כיום גם הדייג אימץ טכנולוגיות מתפתחות זמינות והוא מגיע לקו המים באופניים חשמליים, מחבר את הוו לרחפן שמתרומם ומתרחק מקו החוף. בצד השני הוא מחבר את החוט לגלגלת עם מנוע קטן שמקבל חשמל מהמצבר של האופניים החשמליים. כשנתפס דג, הוא מושך את החוט בעזרת המנוע החשמלי. זהו שימוש חכם בטכנולוגיות קיימות, ולא תמיד צריך להמציא טכנולוגיות חדשות ויקרות כדי להשתמש בהן. כך גם במפעל: אפשר לקחת כלים שקיימים על רצפת הייצור, ולחבר ביניהם בתצורה שתספק לנו ערך מוסף גבוה יותר ממה שכל כלי יכול לספק לחוד – וכל זאת בזמן הטמעה קצר ובעלות נמוכה אם בכלל".

                                                    *  * * * *
אסטרטגיה

ביוני 2019 גיבשנו את אסטרטגיית i4.0 של קבוצת שטראוס. האסטרטגיה מדגישה את התרומה למצוינות העסקית של הקבוצה תוך שיפור הניצולת של קווי הייצור ומניעת בזבוזים; אפיון, רכישה והטמעה של ציוד חכם תומך 4.0 עם מערכות בקרה מתקדמות ופרוטוקולים של תקשורת נתונים, וביצוע פרויקטים חדשים על פי עקרונות 4.0.

 
תפיסה הוליסטית

בכל מפעל הנהלת המפעל הגדירה את החזון שלה, היעדים והמדדים וגם את הסיכונים. תחילה ביצענו סקר לבדיקת המצב קיים באמצעות שאלונים בבנייה עצמית, עיבדנו את הנתונים וקבענו את רמת הבשלות של המפעל. הבשלות נקבעת על פי רמת המחשוב, רמת החיבוריות בין המכונות באמצעות רשת תקשורת, רמת ניתוח הדאטה, רמת ההטמעה, הפריון והאמינות. בהתאם לרמת הבשלות הפקנו תכניות עבודה בסיסיות לשנה הראשונה.
דאטה זמין

צריך להעביר את הארגון מהר ככל האפשר מקבלת החלטות מהבטן לקבלת החלטות מבוססות דאטה. לא די ברכישת ציוד חכם, צריך גם להטמיע אותם בצורה חכמה, לתחזק אותו בגישה נכונה ולייעל תהליכים באמצעות מציאות רבודה ואפליקציות לזיהוי ואף חיזוי תקלות ככל הניתן.

מרגע שקרתה תקלה בדרך כלל אנו מאבדים זמן רב עד שהיא מתגלית, נקבעת הסיבה לתקלה ומתקבלת ההחלטה איך לטפל בה. חיבוריות, שקיפות וזמינות דאטה מאפשרים קיצור זמן תגובה.
מה המשמעות של שימוש בדאטה זמין? אני תמיד נותן את הדוגמה הקלאסית מתחום המוסכים. לפני 15 שנה היינו מגיעים עם רכבנו למוסך עם תקלה ובעל המוסך היה פותח מכסה מנוע ומבקש מאיתנו לדווח לו מה ראינו ומה שמענו – עשן, רעשים, חריקות, עליית חום המנוע, נורה אזהרה שנדלקה - הכל על ידי תשאולים וניתוח מצב קיים (חום מנוע, רעשים, רעידות, וכולי). כיום בעל המוסך מתחבר לסורק תקלות שמספק לו מייד מידע על התקלה ורוב ההיסטוריה מרגע שהתקלה הופיעה.

מה הנמשל? כשמכונה במפעל מתקלקלת, אנשי האחזקה צריכים יותר להסתכל על צגי הבקרה (HMI) המצויים ממילא ברצפת הייצור ומספקים להם מידע על התקלה, במקום לפעול מהבטן ולהתחיל בניחושים. צגים אלה קיימים ברוב המכונות שיוצרו בעשרים שנים האחרונות, עם זאת, לא כולם מכירים את הפונקציות לעומק.

טכנולוגיות מתפתחות

צריך רכש חכם של טכנולוגיות מתפתחות, ציוד המותאם לתעשייה 4.0, במפרט גבוה, שישמש אותנו תקופה ארוכה. אין לרכוש ציוד שכבר מותקן ברצפת הייצור, רק בגלל שקל יותר לתחזק אותו. חייבים להשקיע היום בציוד של המחר ולא בציוד של השלשום.

רגע לפני שרצים להשקעה, חשוב לנתח את האתגר ולשקול שימוש בטכנולוגיות מתפתחות שהפכו להיות זמינות ביותר ובמחירים כדאיים, ובאמצעותם לבצע "מתיחת פנים" לתהליך הקיים והבאת ערך.
בשלב ראשון בחנו איך המעבר לתעשייה 4.0 יפגוש את האסטרטגיה העסקית שלנו בשטראוס בכל הנוגע לפריון, גמישות ארגונית, קיימות, שקיפות, בטיחות מזון, בטיחות עובדים, ועוד.

בתעשייה 4.0 המושג ROI מקבל משמעות שונה. לא רק משמעות פיננסית כלכלית - החזר השקעה (Return  on Investment), אלא גם Risk of Ignorance  (סיכון של בורות) וגם Risk of Ignoring  (סיכון של התעלמות). זאת בשל מורכבות של הצגת כל היתרונות של תעשייה 4.0 בפני ההנהלות, והחזר ההשקעה הפיננסי, שלא תמיד קל לחשב, והצגת מהלכי תשתיות ארוכי טווח במיוחד עם תקציבי ה-Capex הקונבנציונאליים ששומרים על סדרי גודל קבועים.

התחלנו עם המנכ"לים, הסמנכ"לים, מנהלי התפעול, הייצור, האיכות, והבטיחות. החלטנו שמתחילים עם אתרי היצור וכדי להבהיר את המושג תעשייה 4.0 ולהפשיט אותו מ-Buzzwords, זיקקנו הגדרה משלנו: גישה ניהולית שדוגלת באופטימיזציה מתמשכת של תשתיות ייצוריות ולוגיסטיות על ידי שימוש בדאטה זמין וטכנולוגיות מתפתחות.
האסטרטגיה תומכת בדרכה של שטראוס בכמה היבטים נוספים - בבטיחות המזון, בבטיחות העובדים (למשל, הטמעת קובוטים על רצפת הייצור), ובהכשרת העובדים למקצועות העתיד במסגרת תעשייה 4.0.

תוכנית הלמידה שלנו כוללת ימי למידה מרוכזים, וובינר חודשי וניוזלטר חודשי. בנוסף, עובדי החברה משתתפים בתערוכות מקצועיות בינלאומיות (כמו בהאנובר 2019) ונציגי החברה שהשתתפו בתערוכה הכינו סיכומים ותוכניות עבודה ליישום מה שנלמד שם.

בנובמבר 2019 הצגתי בפני ההנהלה תכנית לשנת 2020 ומתווה לתכנית רב שנתית, ואושרו התקציבים ליישומם.


בהמשך יצרנו קשר עם מומחי המכון הגרמני Indusrie 4.0 Maturity Center, שחקרו וגיבשו את נושא הבשלות של מפעלים לאימוץ גישת תעשיה 4.0, והתחלנו לעבוד על תוכנית העבודה ברמת המפעל וברמת מטה התפעול במטרה לסנכרן את המשאבים של המפעלים השונים אל מול המטה.
בתום שנת ההפעלה הראשונה הבנו שכדי להתקדם עלינו לגבש תפיסה הוליסטית של תעשיה 4.0, הכוללת מתודולוגיה עם שיטות מדידה של מצב קיים והשוואה לחברות מתחרות; ומתודולוגיה ליצירת "מפת דרכים" מפורטת ותוכנית עבודה, שניתן להשתמש בה באופן עצמאי ללא תלות בחברת ייעוץ או גורמים חיצוניים נוספים. התפיסה ההוליסטית לא עוסקת  רק בתשתית, בהון האנושי ובטכנולוגיות הייצור והמידע, אלא גם במבנה הארגוני ובתרבות הארגונית.

לצפייה בוובינר לחצו כאן

כתובת הדואר של ג'מיל אסתיתה-
                                                                            Jameel.Istaitih@strauss-group.com
                      המלצות לתקופת הקורונה

הקורונה תסתיים מתישהו והחיים יחזרו לשגרה, וצריך להכין את תשתיות המחר. מומלץ:
  • לחשב מסלול מחדש בנוגע לתקציבי השקעה בתחום תעשייה 4.0. זה לא הזמן האידיאלי לביצוע התנסויות POC שהערך שעשויים להביא לא ברור.
  • להיעזר בכלים דיגיטליים ותפיסת תעשייה 4.0 במטרה להיחלץ מהמצב (הדפסת חלק מחלקי החילוף עצמאית, הטמעת קובוטים במקומות רגישים כדי לצמצם סיכוני הדבקה, ועוד).
  • לנצל לטובה את ההון האנושי הזמין, שחלקו לא פעיל כעת, להשקיע בלמידה שלו, ולהכין תוכניות לחיזוק החוסן העתידי של הארגון.