במדור זה מתפרסמים מאמרים בנושאים שונים בתחום התעשייה החכמה, שנכתבו על ידי אנשי מקצוע בתעשייה. האחריות למאמרים ולתוכנם היא של כותביהם בלבד. לקריאת מאמר בעמוד נפרד, לחצו על כותרת המאמר. להערות, הצעות ורעיונות למאמרים, פנו אלינו
 

 
תגובות

השקל חזק מדי? התכנית להצלת התעשייה הישראלית

לעמוד הפוסט תאריך: 16/01/2018 09:14:00 תגובות:
תגובות

המודל הסיני - התאמת המונים ששמה את הלקוח בלב התהליך התעשייתי

המודל הסיני - התאמת המונים ששמה את הלקוח בלב התהליך התעשייתי 

 
מאת טל שחף    פורסם 3.1.2018
  
כשארגון מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE), מהארגונים המובילים בתקינה עולמית, הציע לפתח את התקן הבינלאומי להתאמת המונים (mass customization) על בסיס הדרך שהתוותה חברת Haier הסינית, הרבה גבות נזקפו בתעשייה המערבית. דבר אחד הוא שילוב חברות סיניות בוועדות תקינה בינלאומיות, אבל דבר אחר לגמרי הוא מתן ההובלה לחברה סינית בינלאומית ענקית, שמתחרה ראש בראש בענקיות הוותיקות כמו פיליפס, סימנס, ג׳נרל אלקטריק, טושיבה או סמסונג.


כיום ממשלות מתמקדות ותומכות בקידום צמיחה מהירה, מבוססת חדשנות דיגיטלית, של הייצור התעשייתי שלהן. מגזר הייצור התעשייתי העולמי מחפש את הדרך הנכונה להתקדם אל השלב הבא בטרנספורמציה הדיגיטלית, כאשר ארגון IEEE מספק את הבסיס האוניברסלי לשדרוג תהליכי הייצור והתקדמות המהפכה התעשייתית הרביעית.

ההחלטה לבחור בהאייר מרחיקת לכת הרבה יותר מכפי שנראה במבט ראשון. שלוש מדינות מובילות את מהפיכת תעשייה 4.0: ארה״ב, גרמניה וסין, ומאחורי הקלעים מתנהלת תחרות סמוייה על הובלת התקנים בתחומים השונים, אשר מסייעים בסופו של דבר לקידום התעשייה אשר מובילה אותם. בתחום הייצור בהתאמת המונים מובילים הסינים ללא ערעור, וכך זכו, שהתקנים והשיטות שהם משתמשים בהם זוכים להפוך לתקן עולמי מחייב. ההחלטה של IEEE למסור את הובלת התקן העולמי בתחום התאמת ההמונים להאייר מתפרשת כקבלת ההובלה של הגישה הסינית בתחום זה, אחד המרכזיים בעולם התעשייה 4.0.


מפעל חכם לייצוג מזגנים של האייר.                                                                                                                           צילום: יח״ץ 

האייר רכשה את מקומה בהובלת גישת התאמת ההמונים בזכות ולא בחסד. בחודש שעבר היא פרסמה את מסמך התאמת ההמונים שלה (Mass Customization White Paper), שבו הציגה את הגישה המאפשרת לגשר בין שתי דרישות שנראות מנוגדות זו לזו: ייצור המוני והתאמה אישית. בהאייר מדגישים שפירושה של ״התאמת המונים״ לשיטתם שונה מ״התאמה אישית״ המקובלת במערב. בעוד התאמה אישית מתייחסת לתהליך בעל יעילות נמוכה של הכנסת התאמות חיצוניות במוצר בהתאם להעדפת הלקוח, התאמת המונים במשמעות הסינית פירושה לאפשר ללקוח להשתלב בתהליך החדשנות עצמו ובתוצאות שלו, וליהנות מהערך שנוצר לאורך מחזור החיים של המוצר.

בתעשייה הסינית רוגשות הרוחות, ובהודעה שפורסמה על ידי הרשויות הסיניות נאמר כי זו הזדמנות לחשוף בפני העולם את המשמעות החדשה של ״תוצרת סין״, מושג שמנוסח מחדש בשנים האחרונות בהתבסס על מותגים חזקים ותעשייה מתקדמת.

ד"ר וינפריד פלסר, סגן מנהל המרכז ללוגיסטיקה עסקית במכוןFraunhofer-Gesellschaft  הגרמני, כתב במאמר ב-Huffington Post: ״בעידן 4.0 של התעשייה, המאמצים שלנו מבוססים במידה רבה על חשיבה ליניארית, אוטומציה ו"מלכודת היעילות" אבל מה שנדרש הם פתרונות ממוקדים בבני אדם ובמעבר דיגיטלי, שיאפשרו לגרמניה לנצח ולחזק את מנהיגותה בעולם״. פרופ׳ אנדראס סיסקה, מהבולטים שבין המבקרים את גישת תעשייה 4.0, אמר: ״במקום גישת תעשייה 4.0 הממוקדת בטכנולוגיה, אנחנו צריכים לאמץ גישת חברה 4.0 הממוקדת בבני אדם״. היבט מרתק נוסף של הסוגיה אפשר למצוא במאמרו של כריס נייגר, שהתפרסם באתר The Motley Fool תחת הכותרת ״שלוש סיבות שצריכות להדאיג את טראמפ בעניין האינטרנט של הדברים״. לדברי נייגר מופעל לחץ על חברות ייצור תעשייתי להמשיך ולהעסיק את העובדים במשרות, שאפשר היה לוותר עליהן באמצעות טכנולוגיית IIOT. ״אם ממשל טראמפ ייסוג מתמיכתו בהשקעות בטכנולוגיה זו, אפשר לצפות שהפער שיש לתעשייה הסינית מול התעשייה האמריקנית יתרחב ויעמיק״ הוא כותב.

הגישה הסינית מייצגת כיוון חשיבה הפוך מזה של הגרמנים או האמריקאים, אבל מקורה הוא בסופר והחזאי הטכנולוגי אלווין טופלר, שספרו ״הלם העתיד״ (1970) אכן היכה בהלם רבים. בספר זה הציג טופלר לראשונה את הפיכתו של הצרכן (consumer) ל״יצרכן״ (prosumer), כלומר מי שמייצר וצורך בו זמנית. הרעיון הזה אומץ על ידי התעשייה הסינית ואת גלגולו הנוכחי אפשר למצוא בהתאמת ההמונים שמובילה סין כיום.

ניתן לומר שעל פי הגישה הסינית תעשיית 4.0 אינה תיעוש מחדש של התעשייה, אלא שיחבור (סוציאליזציה) של התעשייה, ובעיקר שיחבור המונים. העובדה שדווקא סין היא ערש מודל התאמת ההמונים מעניינת בפני עצמה. ״תוצרת סין״ היה במשך שנים רבות שם נרדף למוצרים זולים, באיכות נמוכה, חלקם מחקים מוצרים מערביים ומפרים את זכויותיהם. השוק הצרכני הסיני הוא שוק ענק, שזקוק לכמויות אדירות של מוצרים לא יקרים, לאו דווקא באיכות פרמיום. אלה המוצרים שסין גם הציעה לעולם.

אבל כל זה נמצא בתהליך שינוי מואץ, ככל שרמת החיים בסין עולה והציפיה של הצרכנים לאיכות גוברת. הדרך המערבית להציע איכות גבוהה ללקוחות היא מחירים גבוהים, שמאפשרים עבודת יד והתאמה אישית איטית ויקרה לצרכי לקוחות מהעשירונים העליונים. הדרך הסינית שונה לגמרי: האיכות וההתאמה האישית מבוססות על טכנולוגיה מתקדמת ועל כלי מידע שמאפשרים להקשיב באמת לצרכיהם של מאות מיליוני לקוחות וליישם את ההעדפות שלהם.

חברת האייר, מהבולטות שבתעשייה המתקדמת הסינית, מצהירה כי היא משלבת את הצרכן בתוך המערכת התעשייתית ורואה בו, או בה, כמי שנמצאים בלב קבלת ההחלטות, כשחקנים מרכזיים המניעים את תהליך הטרנספורמציה התעשייתית. החברה מעצימה את את המשתמש והופכת אותו לבעל השפעה בכל שלב בתהליך פיתוח המוצר, במטרה לעבור מייצור המוני להתאמת המונים.

להאייר יש ניסיון ארוך שנים בהתאמת המונים. החברה מיצבה את עצמה כחברה טכנולוגית מובילה כשאיפשרה ללקוחות רכישת מכשירי טלוויזיה מתקדמים, המכילים את הפונקציות המתאימות לצרכיהם האישייים (יכולות תלת-ממד, עומק ההפרדה, חיבור לאינטרנט ועוד) כשהם משלמים רק על התכונות שבחרו. אבל יותר מזה, האייר הקשיבה ללקוחות ולפונקציות שהיו רוצים שיהיו בטלוויזיה שלהם, ושילבה את בחירתם בתכונות שהציעה זמן קצר לאחר מכן. זו היתה התאמת המונים משמעותית הרבה יותר מבחירת עיצוב נעל הספורט או מכנסי הג׳ינס שהציעו חברות אחרות.

בשנת 2005 הציגה האייר לראשונה את המודל העסקי הקרוי רנדנהיי (rendanheyi), שלפיו הצרכנים הופכים למשתמשים לכל החיים, והעובדים הופכים ליוצרים. המודל בונה שותפות ויצירה ארוכות טווח ויחסי win win בין משתמשים, עובדים והחברה, בניגוד ליחסי עסקת מוכר-קונה חד פעמית. הגישה הניהולית הזו יוצרת סביבה מבנית ותרבותית אידיאלית להתאמת המונים.

בסין לא מאמינים שהמודל הזה יכול להיות מאומץ על ידי חברות אירופיות ואמריקניות, שכן בעיניהן חברות אלו מתבססות על ניהול ליניארי בלבד. אבל מודל רנדנהיי יצר לפי הערכתם דרך חדשה לייצור תעשייתי, המאפשר התאמת המונים, ומקנה למשתמשים גישה להשפעה על על כל שלב במחזור החיים של המוצר באמצעות הפלטפורמה של חברת האייר.
 
   
לעמוד הפוסט תאריך: 03/01/2018 15:04:00 תגובות:
תגובות

המדריך למתחילים להדפסה בתלת-ממד (באנגלית)

המדריך למתחילים להדפסה בתלת-ממד (אנגלית)

 
הדפסה בתלת-ממד, או בשמה האחר - ייצור תוספתי (additive manufacturing) - מתוארת בעיתונות הכלכלית כבעלת פוטנציאל להאפיל בגודלה ובחשיבותה על האינטרנט.

המונח הדפסה בתלת-ממד מתייחס לקבוצה של תהליכים וטכנולוגיות, שמאפשרים ליייצר מוצרים וחלקים מחומרים שונים על ידי הוספת שכבות חומר זו על גבי זו (מכאן הביטוי "ייצור תוספתי") בניגוד לשיטות הייצור המסורתיות, בהן חורטים ומסירים שכבות של חומר מגוש גולמי, או יוצקים את החלקים לתוך תבניות שהוכנו מראש. 

השימושים להדפסה בתלת-ממד הולכים ומתרבים כמעט מדי יום ביומו והתופעה הזו צפוייה להתרחב כל עוד הטכנולוגיה חודרת לתחומי תעשייה נוספים. כל המומחים מסכימים, שאנחנו נמצאים רק בתחילת התפתחותה של הטכנולוגיה ועוד טרם עמדנו על הפוטניאל המלא שלה.

המאמר שמובא באתר 3dprintingindustry.com נותן רקע טוב על הדפסה בתלת-ממד, סוקר את התפתחותה ןמציג את התועלות שלה ואת תחומי השימוש בה.


 

The Free Beginner’s Guide

        
לעמוד הפוסט תאריך: 15/12/2017 23:28:00 תגובות:
תגובות

פיתרון מבוסס מצלמה מחליף זיהוי ידני של ברקודים

פיתרון מבוסס מצלמה מחליף
זיהוי ידני של ברקודים

 
מאת ניר גרינהאוס*  
החל משנת 2010, חברת דיפלומט משתמשת בפתרון Pick by Voice של חברת Zetes לליקוט קולי. המערכת מופעלת על מכשירים ניידים תומכי קול ומתחברת לכל מערכת WMS / ERP מובילה בשוק. החל משנת 2013 משתמשת דיפלומט בפתרון  Medea Dock Door control של זטס, אשר מנתחת ומזהה מדבקות משטחים באופן אוטומטי בתוך שניות. זהו פתרון מבוסס-מצלמה, העושה שימוש בטכנולוגיית  - ImageID visionמצלמה בבקרת ההעמסה המצלמת תמונות של כל משטח, עגלת גלילה או ארגז המועמס על הרכב. המצלמה מזהה מיידית ומנתחת את הברקוד על מדבקת המשטח ויוצרת אות "המשך" או "עצור" עבור מפעיל ההעמסה. החברה מפעילה את המערכת ב-16 שערים במחסניה המרכזיים בישראל, באינטגרציה מלאה עם מערכת SAP הארגונית.

דיפלומט היא חברת לוגיסטיקה ושיווק המפיצה מותגים של P&G, אסתי לאודר, Clinique, Heinz, Gillette, קיקומן ועוד. מדובר בחברה גלובלית, הכוללת יחידות עסקיות פעילות בישראל, גיאורגיה, דרום אפריקה וקפריסין. המשרדים הראשיים של הקבוצה נמצאים בישראל. החברה מיישמת אסטרטגיות לשיפור כלל היחידות העסקיות בקבוצה, הנהנות מלוגיסטיקה ומניהול מצטיינים מקצה לקצה של שרשרת האספקה ונתמכים על ידי שיווק משולב ויצירתי של המותגים. בדיפלומט ממנפים את החוזקות והיכולות המוכחות של הקבוצה על מנת לתמוך בכל היחידות העסקיות, תוך יישום תרבות תאגידית ותקנים אחידים בכל הפעולות הגלובליות. כל היחידות העסקיות של הקבוצה נהנות ממדיניות וניהול אחידים המבטיחים תקנים גבוהים ביותר של בקרה פנימית, בטיחות, אחריות תאגידית והערכת סיכונים.




המוטיבציה לפתרון בקרת העמסה

בסביבות תפעול ידניות או ממוכנות חלקית, אנו תלויים ב"גורם האנושי" במידה זו או אחרת ועקב כך טעויות קורות, ולטעויות כידוע יש מחיר. העלות של טעויות אלו עבור הארגון, הינה קשה למדידה ישירה, אבל על פי רוב מורכבת מכמה גורמים כואבים יותר, או פחות:
  • עבודה חוזרת לתיקון הטעות – בדרך כלל כשמתגלה הטעות עוד בשטח התפעול.
  • עלויות הובלה חזרה ואדמיניסטרציה סביב החזרת המשלוח – לאחר שילוח.
  • פיצוי ללקוח עקב אי אספקת הפריטים שהזמין, וספיגת "חותמת אדומה".
  • אבדן ערך הפריטים עצמם - לפריטים בעלי תוקף קצר.
קריאת ברקודים מסורתית ע"י קורא לייזר הולכת ומפנה את מקומה לטכנולוגיות מתקדמות, מבוססות עיבוד תמונה. לטכנולוגיה החדשה יש יתרונות ברורים:
  • זיהוי ברקודים ע"י מצלמה מאפשר, בנוסף לזיהוי ברקודים חד ממדיים, גם זיהוי ברקודים  דו-ממדיים מסוג QR Code,  Datamatrix וכדומה.
  • יתרונות הברקודים הדו-ממדיים הינם היכולת לדחוס מידע רב יותר בשטח מדבקה נתון, ומנגנון Error correction, המאפשר חילוץ הערך הנכון גם מברקוד פגום חלקית, מקומט או מוסתר חלקית.
לאחר יצירת התשתית של פריטים מסומנים ושל יכולת קריאה בנקודות הבקרה השונות, יש לבחון פתרונות מתקדמים מבוססי תוכנה אשר מאפשרים לעובדים בסביבת התפעול לעבוד בצורה חלקה וידידותית תוך הורדה דרמטית של כמות הטעויות.

שיטות שונות לקריאת ברקודים




אתגרי העמסה הנפוצים הם בין השאר העמסה של משטחים, עגלת גלילה או ארגזים לא נכונים, יחידות שינוע מעטות או רבות מדי מועמסות, העדר הוכחה ויזואלית של העמסה או מצב במקרה של תלונות לקוחות, יחידות העמסה ש'נעלמות' בדרך וגם העמסה איטית מדי.

מערכת Zetes Medea מנתחת ומזהה מדבקות משטחים באופן אוטומטי בתוך שניות. זהו פתרון מבוסס-מצלמה העושה שימוש בטכנולוגיית ImageID vision . מצלמה בבקרת ההעמסה מצלמת תמונות של כל משטח או עגלה או ארגז המועמס על הרכב. היא מזהה מיידית ומנתחת את הברקוד על מדבקת המשטח ויוצרת אות של המשך או עצור עבור מפעיל ההעמסה. כך נמנע הצורך בהעמסה ארוכה ולא מדוייקת של משטחים, לא נוצרות טעויות בעזרת בקרת משטחים אוטומטית ומיידית, קטן זמן ההעמסה ובקרת האיכות, נמנעות תלונות עקב טעויות והחזרות יקרות וכמו כן מדובר במערכת פשוטה לשימוש, ללא צורך בהכשרה.

טכנולוגית עיבוד תמונה המבוססת אלגוריתמים מתקדמים מאפשרת קריאת משטח שלם, ופענוח כל הברקודים תוך כשנייה, כפי שניתן לראות בטבלת ההשוואה. למעט הצורך בקשר עין בין הקורא (המצלמה) לאובייקט הנקרא, טכנולוגיה זו עדיפה משמעותית אל מול האלטרנטיבות הקיימות.

אימות משלוחים הופך למוכוון ERP/WMS יותר ויותר. קיימת אינטגרציה חלקה עם מערכות ERP ו WMS  שונות, כולל מערכות  SAP. הפתרונות מאפשרים לאחזר מידע על הזמנות בקלות ממערכות Back-End, ולהשוות אותם לתוכן האמתי של המשטח העומד להישלח.
היתרונות הם הגברת פרודוקטיביות – העמסה מהירה יותר, תהליך אוטומטי במקום בקרה ידנית, מפעילים שונים יכולים להעמיס את אותה משאית בו-זמנית, וברקודים מזוהים תוך כדי תנועה, ללא השפעה על נוהל ההעמסה של המפעיל.

שיעור המעקב מגיע ל-100%. כל משטח העובר דרך השער נבדק, גישה למשאית ניתנת על בסיס מידע הברקוד על מדבקת המשטח, והמפעל מבוקר. יש גם פחות טענות מלקוחות כי התמונה מספקת הוכחה ויזואלית של ההעמסה, התמונות מאוחסנות בבנק תמונות מבוסס ענן, אשר מאפשר שיתוף עם לקוחות, וקיימת יכולת עקיבות על תהליך ההעמסה.

שי מיקהל, סמנכ"ל תהליכים וטכנולוגיות בקבוצת דיפלומט, אומר: "השימוש בפתרון Zetes Medea מותקן אצלנו בהצלחה בכל שערי העמסה מזה כארבע שנים. הפתרון הביא לחיסכון משמעותי ופישט את תהליכי ההעמסה שלנו. לאור התועלות הרבות בפתרון והשירות המצוין אותו אנו מקבלים מזטס, החלטנו להרחיב את הפתרון לשערי העמסה נוספים. השימוש בפתרון מבטיח גם ללקוחותינו איכות בלתי מתפשרת הודות לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת ומוכחת".

---

* ניר גרינהאוס הוא מנהל הפיתוח העסקי בחברת זטס ישראל. המאמר תורגם מתוך פרסום של זטס. החברה עוסקת בפתרונות מתקדמים לייעול תהליכים בשרשרת האספקה, כמו פתרונות לניהול קווי האריזה, פתרונות ניראות ועקיבות, תהליכים במחסן ועוד. זטס ישראל, חברה בת של זטס אינדסטריס, מהווה גם את אחד ממרכזי הפיתוח של החברה האם.
 

 
 
לעמוד הפוסט תאריך: 06/12/2017 12:37:00 תגובות:
תגובות

האם היצרנים מוכנים למהפיכת תעשייה 4.0

גישת Industry 4.0 עתידה לחולל מהפכה בייצור התעשייתי - האם היצרנים מוכנים לכך?   
מאת ניר גרינהאוס*

מהפחתת עלויות ועד לגידול בהכנסות ובגמישות, גישת התעשייה 4.0 - גישה דיגיטלית לחלוטין לתהליך הייצור, צפויה לאפשר שיפורים פנימיים וחדשנות בייצור. הגישה ויתרונותיה הם כמוסיקה לאוזני היצרנים, אך כמה הם באמת קרובים להשגתם? באופן מפתיע (או שלא) חלק מהיצרנים רחוקים מאוד ממימוש הגישה, כפי שעולה ממחקר חדש שנערך על ידי Sapio Research מטעם חברת Zetes, וחשף את גודל האתגרים הניצבים כיום מול התעשייה ואת הפער הניכר בין היעדים התפעוליים שלה לבין התוצאות בפועל.

רק כ-29% מהיצרנים ציינו כי הם מבינים בצורה נאותה מהי המשמעות של שימוש ברשת דיגיטלית בשרשרת האספקה (DSN), ופחות מ-15% ביצעו הטמעה של DSN מתוך ציפייה שרשתות אלו יהפכו לנורמה מחייבת עבור עסקים בתעשייה בחמש השנים הקרובות. מה הם האתגרים הגדולים ביותר בדרך לאימוץ הגישה? החוסר בנראוּת של מידע, הפוגע ביכולת של הארגון להשיג גישה לתובנות רלוונטיות בזמן-אמת.
 


ממצאים עיקריים

כיום, יצרנים מחשיבים כאתגר את היכולת להשיג  מידע משמעותי משרשרת האספקה מקצה-לקצה שלהם (80%), ואת ההתמודדות עם מידע בזמן-אמת (75%) והיכולת לפעול על פי המידע – כקשיים רציניים שיש להתגבר עליהם. הממצאים עיקריים הנוספים שעלו מדו"ח הייצור:
  • מעל למחצית מהיצרנים (59%) אינם יכולים ליהנות מנראוּת בזמן-אמת של כמויות המלאי בארגון 
  • ל-65% אין גישה למבט כולל בזמן-אמת של לוחות זמני הייצור של הספקים
  • 68% מהיצרנים אינם יכולים ליהנות ממבט כולל בזמן-אמת של היקפי הייצור במפעלים השונים השייכים לארגון
  • רק לשליש מהיצרנים יש את היכולת לרכז ולאסוף מידע מכל חלקי שרשרת האספקה
  • למרות עליית השימוש בפתרונות 'האינטרנט של הדברים' (IoT) והשאיפה להקמת רשתות אספקה דיגיטליות, יעילותם של ארגונים עדיין תלויה בתקשורת יזומה ומיושנת, הכוללת טלפון, פקס ודוא"ל, ומשמשת לשיתוף מידע קריטי.
העובדה שיותר משני שליש מהיצרנים אינם יכולים לספק למקבלי ההחלטות גישה למידע שנדרש להם לקבלת החלטות עסקיות מושכלות, מהווה מקור לדאגה רצינית. למרות שכ-89% מהיצרנים ציינו כי הם מאמינים שיצירת מבט אחד כולל על המידע מפעילות שרשרת האספקה הוא יעד מרכזי – נכון להיום, רק כ-30% מהם נהנים מנראוּת מלאה מקצה-לקצה. על כן, 12 החודשים הבאים יהוו תקופה קריטית עבור יצרנים בה הם ינקטו במספר צעדים במטרה לבצע שינויים בעסק שלהם. בנוסף, קיימות עדויות חיוביות לכך שרבים מהם החלו לבצע מספר שינויים חיוניים, כ-38% מהמשתתפים במחקר מעוניינים לשפר את שיתוף הפעולה עם הספקים, כ-35% מעוניינים במעקב אחר ביצועי הספקים וכ-34% מעוניינים לעשות שימוש בהתרעות מקדימות כדי להקטין את השפעתם של שיבושים.
 



הצורך בגמישות, שיתוף פעולה ובמידע בזמן-אמת
 
אם כך, מה עתיד להיות הגורם העיקרי שיאפשר ליהנות מהיתרונות של תנועת הדיגיטציה? יצירת שכבת מידע משולבת המוזנת על ידי מערכות הליבה, שתאפשר שיתוף פעולה בין מחלקות וגישה למידע הנכון, בזמן הנכון, מכל חלק בשרשרת האספקה. ובנוסף, וחשוב מכך, תספק להנהלה כלים לקבלת ההחלטות החיוניות שדרושות כדי לאמץ את שיטת הייצור המונע על ידי ביקושים ולהיענות, ואף לעלות, על ציפיות הלקוחות. היתרונות הברורים כוללים גמישות רבה יותר ומיצוי בצורה מיטבית של ההשקעה בציוד יקר – ויחד עם אלו גם את הקטנת רמות המלאי ושחרור של הון חוזר לשימושים נוספים.
 
סבסטיאן סליסקי, מנהל פתרונות לשרשרת האספקה ב-Zetes אומר: "יצרנים ברחבי התעשייה מודעים לכך שיש לשים דגש על שיפור המהירות, הדיוק והגמישות ברחבי שרשרת האספקה מקצה-לקצה, אם הם מעוניינים להישאר תחרותיים ולהשיג את השקט הנפשי שמקנה טכנולוגיית התעשייה 4.0. הדרך היחידה בה יוכלו להגיע להישגים אלו היא באמצעות אופטימיזציה של תהליכים המתרחשים בין מערכות הליבה הוותיקות לאלו החדשות וכמו כן בעזרת אספקת תובנות משמעותיות לבעלי-עניין מרכזיים ממקורות של נתוני זמן-אמת.
 
קישור בין איי-מידע חיצוניים ופנימיים והאחדה והתאמה (הרמוניזציה) של נתונים אלו חשובים עבור ביצוע השוואת תקפות ולתמיכה בקבלת-החלטות מושכלת. הלחץ הולך וגובר, אך ברגע שיצרנים יחלו בביצוע שינויים קטנים ברחבי שרשרת האספקה, ויפעלו באופן יזום, הם יהיו קרובים יותר להטמעה מלאה של Industry 4.0 ויוכלו להתחיל לקצור את הפירות שהשקעה זו תניב הן לעסק שלהם והן ללקוחות.
 
המחקר מבוסס על סקר בו השתתפו כ-330 מנהלים בכירים ממגוון סקטורים של ענף הייצור ברחבי אירופה ודרום אפריקה ונערך באוגוסט 2017.
 

* ניר גרינהאוס הוא מנהל הפיתוח העסקי בחברת זטס ישראל. המאמר תורגם מתוך פרסום של זטס. החברה עוסקת בפתרונות מתקדמים לייעול תהליכים בשרשרת האספקה, כמו פתרונות לניהול קווי האריזה, פתרונות ניראות ועקיבות, תהליכים במחסן ועוד. זטס ישראל, חברה בת של זטס אינדסטריס, מהווה גם את אחד ממרכזי הפיתוח של החברה האם. 
 
   
לעמוד הפוסט תאריך: 22/11/2017 16:46:00 תגובות:
תגובות

טובים מהמקור – רובוטיקה ואוטומציה – העתיד כבר כאן

לעמוד הפוסט תאריך: 15/11/2017 14:15:00 תגובות:
תגובות

המימד האנושי במפעל של המחר

המימד האנושי במפעל של המחר

 
תרגום ועריכה: אבנר ברק*

אז נגיד שכבר עדכנת את המפעל שלך עם כל האוטומציה והחידושים האחרונים וניתן לומר בגאווה שהוא חכם ומותאם לעתיד. ונגיד שהשכלת להעלות נתונים לענן ויש לך תוכנות שיודעות לנתח את כל הנתונים שנאספו לכדי מידע תפעולי. אז נגיד. אבל איפה זה משאיר את כוח העבודה שלך? איך הם משתלבים בעולם החדש והאוטומטי הזה? ואיך אפשר להעצים אותם ולהפוך אוטומציה תעשייתית לתוספת רווח עבור העסק שלך?

במהלך השנים, אסטרטגיות ויוזמות רבות התבססו על הרעיון שאוטומציה תחליף יותר ויותר מעורבות אנושית, ועל כך שזו הדרך הטובה ביותר לצמצם את עלויות התפעול ולהגדיל את ההכנסות. הניסיון מלמד שהתפיסה הזו לא הצליחה למצות את פוטנציאל הרווח הגלום בה. למה? בעיקר משום שהיא לא הביאה בחשבון את התכונות החיוביות והייחודיות שהביאו בני האדם אל השולחן והטכנולוגיה לא.




מתברר כי במקום להדחיק את כוח העבודה, אסטרטגיית בקרה טובה לא צריכה רק לכלול את כוח העבודה, היא חייבת להעצים אותו ולהביא את הניסיון והמומחיות שלו לשיא כך שהוא יוכל להיות מעורב באופן הדוק יותר ואחראי לשיפור הביצועים העסקיים של כל נכס ונכס במפעל.

בקרה חכמה

בקרה בזמן אמת, המורחבת למשתנים עסקיים קריטיים כמו בטיחות בזמן אמת (כולל בטיחות סביבתית / קיימות), אמינות בזמן אמת ובמיוחד רווחיות תפעולית בזמן אמת. בקרה חכמה אינה מסירה את העובד מהמשוואה. במקום זאת, היא מעניקה לצוות המפעל הזדמנויות רבות יותר והזדמנויות חדשות להיות למעורבות ישירה בהצלחת העסק, שכן במקרים רבים, הנכס לא יוכל לשלוט במשתנים אלו. זה המקום שבו כוח העבודה שלך מגיע.

במקום לצמצם את השפעת הגורם האנושי, המוצרים המחוברים של היום, מערכות הבקרה בשכבת התפעול, היישומים והניתוח, מציבים אותו ממש בלב התהליך. אנשים עדיין צריכים לקבל החלטות עסקיות חשובות ולהחלטות אלה יש השפעה ישירה, ולפעמים, קריטית. מה שחברות צריכות לעשות, כדי להפיק את המרב מכוח העבודה שלהן, הוא לספק להן את מערכות התמיכה היעילות ביותר, את הכלים הקלים לשימוש ואת המידע שניתן להבין והפוך לפעולות קלות, כך הצוות יכול לעשות החלטות עסקיות ותפעוליות טובות יותר ויעילות יותר. הגיוני, נכון?

ידע הוא כוח

דברים כמו אנליזה וניבוי, יכולים לסייע למפעילים להכיר בכך שלציוד יש או עומדת להיות בעיה. באמצעות כלים אלה והנתונים שהם מספקים, מהנדס תחזוקה יכול לקבל החלטה בזמן אמת ולהאריך את הזמן לפני כשל. כמה נתונים הקשורים לצריכת האנרגיה או תפוקה עשויים לגלות כי פיסת הציוד תיכשל בעוד מספר שבועות. הטכנולוגיה של היום מאפשרת לאתר את זה. המידע הזה מעצים את הצוות ומאפשר לקבל החלטות עסקיות טובות יותר. אם הם יודעים, למשל, שהם צריכים למלא כמה הזמנות חשובות באמת בשבועות הקרובים, הם יכולים לקחת פעולה בזמן אמת כדי לשמור על הנכס פועל רק עוד קצת. הם יכולים לנהל את ההזמנות האלה קודם, ואז לתזמן תחזוקה לאחר מכן. זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו כוח עבודה מוסמך יכול להשפיע באופן חיובי על רווחיות.

עם בקרה חכמה וכוח עבודה שיודע להפיק ממנה כוח, לחברות סוף סוף יש את היכולת לייעל כל נכס ברחבי הארגון ולקבל שליטה בזמן אמת על כל המשתנים העסקיים שלהן. כלומר, חברות יכולות לנהל עסקים עם התנאים הטובים ביותר והרווחיים ביותר עבורן, במקום להיות נעולות בתוך מתודולוגיות נוקשות, קבועות מראש, המתאימות לכל אחד. זהו מנוע רווח.
 


* אבנר ברק הוא סמנכ"ל השיווק בשניידר אלקטריק ישראל. המאמר תורגם ונערך בהשראת מאמר של ד"ר פיטר מרטין, שניידר אלקטריק.
 
 
לעמוד הפוסט תאריך: 06/11/2017 17:54:00 תגובות:
תגובות

המפעל החכם הלכה למעשה

המפעל החכם, הלכה למעשה

 
מאת שי גרשון*
 
אנחנו, אנשי האוטומציה והטכנולוגיה, מדברים הרבה על האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT- Industrial Internet of Things). לפעמים אנחנו עושים שימוש במושג זוהר אחר - Industry 4.0 , ולפעמים ב– Connected Enterprise. יש באמתחתנו ארסנל של מילים מפוצצות, שמטרתן לסייע לנו להבהיר את חשיבות מהפכת המידע הטכנולוגית החיונית כל כך לשגשוגם של מפעלי תעשייה ישראליים.

כשאני נפגש ומשוחח עם מנהיגים בתעשייה הישראלית, אני שומע פעם אחר פעם על הצורך בהתייעלות תפעולית. על מנת לקיים מאזן עסקי חיובי נדרש כל מפעל תעשייתי, בלי יוצא מן הכלל, להיטיב ולהשתמש בנכסיו הקיימים באופן שיאפשר להגדיל את כמות התוצרת תוך הפחתת הוצאות התפעול השוטפות. מפעלים שהשכילו להטמיע טכנולוגיות מידע חדישות, לא רק שהצליחו לשפר את המאזן האמור, אלא אף כפועל יוצא של כך -  הפחיתו את פגיעתם בסביבה ותרמו לשיפור הקיימות ושמירה על משאבי הטבע והסביבה, גם אם זו היא לא היתה מטרתם המוצהרת מלכתחילה.



 
יתר על כן, בעוד שמפעלי תעשייה נדרשים לענות על ביקושים גוברים לתוצרת, קיים הכרח לשפר את היעילות התפעולית של מפעלים קיימים על מנת לספק את הביקושים הללו באמצעות המשאבים הקיימים בכדור הארץ. עד שנת 2025 הביקוש למוצרי מזון בעולם צפוי לעלות בכ-35%, הביקושים למי שתייה ולאנרגיה צפויים לעלות ב-40% ו-50% בהתאמה ומפעלי תעשייה יחויבו מכורח המציאות לענות על הביקושים הללו, לייצר יותר תוצרת ולנצל טוב יותר את מכונות הייצור הקיימות.
 
בסיורי במפעלי תעשייה רבים בתעשייה הישראלית טרם נתקלתי במפעל בו לא ניתן לשפר את היעילות התפעולית באמצעות שימוש מושכל במערכי הייצור הקיימים. השקעות סבירות ביישום טכנולוגיות חדשות, שדרוג של מערכות אוטומציה ובקרה, התקנת מערכי רובוטיקה חדשים, יישום מערכות לראייה ממוחשבות – אלו הם רק חלק מהאמצעים העומדים לרשות התעשיינים ובאמצעותם מצליחים יצרנים לשפר את המאזן התפעולי שלהם, להפחית בהוצאות ה-OPEX ולנצל טוב יותר את נכסי הייצור והוצאות ה-CAPEX שהשקיעו במרוצת השנים.

בואו ונראה מספר דוגמאות לכך:
מכון תערובת מילובר בצפון הארץ עובד מסביב לשעון, 24 שעות ביממה, ומייצר מזון לבעלי חיים. נכסי הייצור העקרים של המפעל הינם מכבשים גדולים זוללי אנרגיה המשמשים ליצור כופתאות המזון. כהחלטה ניהולית אסטרטגית החליט המכון לבצע פרויקט שיאפשר לייעל את השימוש בנכסי הייצור העקרים שלו, בזכות שדרוג מערכות הבקרה והתוכנה של הארגון במערכות חדישות, ובאמצעות שינוי תהליכי עבודה קיימים- הצליח המכון להגביר תפוקות של מכונות קיימות בשיעור של 30% ובנוסף לייעל את הניצולת האנרגטית (עלות אנרגיה לטון מוצר) בשיעור ניכר.
ההשפעה הסביבתית של פרויקט מסוג זה הינה דרמטית. לניצולת אנרגטית טובה יותר בשיעורים אלו השפעה מכרעת על הסביבה, הקיימות, והיכולת של המפעל לפעול באופן ידידותי יותר לסביבה בא אנו חיים. המספרים וההישגים של פרויקט זה הינם פנומנליים ומפעלי תעשייה רבים היו יכולים להתקנא בהם. על מנת לשחזר הצלחות מאין אלו נדרשים תעשיינים לקיים פרויקטים דומים, טכנולוגיים, מולטי דסיפלינריים, בהם אנו מתחמחים. לשם כך נדרשת אסטרטגיה ונחישות מצד גורמי ההנהלה הבכירים שלא תמיד מיטיבים להשכיל ולהבין את הפוטנציאל הטמון בכך.

באופן דומה מתקיים בשנה האחרונה פרויקט רחב היקף במפעלי המלט של חברת נשר ברמלה ובחיפה. מטרת ההשקעות שמבצע הארגון הינה לשדרג את מערכות התוכנה התפעוליות השולטות על תהליכי הייצור. מזה כשני עשורים עושה המפעל שימוש בתוכנת שליטה ובקרה ייעודית, ולמרות שתוכנה זו מפעילה בהצלחה את מערכי הייצור, קיבל הארגון החלטה אסטרטגית להטמיע כלי תוכנה חדישים המסייעים בעדו לשפר את תהליכי התפעול הקיימים.

באמצעות השקעות נוספות שבוצעו בארגון בשנים האחרונות בתשתיות תקשורת ומחשוב ברצפת הייצור, השקעות בהטמעת כלי תוכנה לאיסוף וניתוח נתוני הייצור וכן בהטמעת כלים לחיזוי מגמות והתרעה בתהליכי הייצור באמצעות כלים סטיסטיים, מצליח המפעל לשפר הלכה למעשה ובאופן ניכר את היעילות התפעולית של מערכי ייצור מסורתיים. גם כאן – ההשפעה על הסביבה הינה מכרעת. טכנולוגיות חדישות בתחום המידע עבור רצפות הייצור משרתות היטב את האג'נדה של בעלי המניות, הן באמצעות הפחתת עלויות התפעול, והן בכך שמאפשרות ייצור באופן ידידותי יותר לסביבה.

דוגמא אחרת ממפעל קטן יותר - טחנת הקמח רוט, השוכנת בליבה של העיר פתח תקווה החליטה בשנים האחרונות לבצע השקעות בתחום הרובוטיקה. באמצעות הטמעת שני רובוטים תעשייתיים חדישים מצליח המפעל לייעל את תפוקת קווי הייצור שלו, ולהפחית הוצאות תפעול שוטפות באופן ניכר.

מפעלי ייצור רבים בתעשיות המזון, המשקאות והתרופות בתעשייה הישראלית מצאו כי הטמעת טכנולוגיות בתחום הראייה הממוחשבת, מצלמות חדישות המותקנות על פסי הייצור ולומדות להבחין בפגמים במוצרי החברות, מסייעות בידי החברות ומשפרות את איכות המוצרים הסופיים. יצרנים שהשכילו להתקין מערכות לראייה ממוחשבת על קווי הייצור שלהם מדווחים על הפחתה בעלויות התפעול השוטפות (פחות עובדי איכות), וכן ובעיקר בהעלאת רמת המהימנות בפני קהל הצרכנים. הטמעת טכנולוגיות אלו הופכות ובהדרגה לנחלת הכלל ובאמצעות השקעות נמוכות באופן יחסי, מצליחים יצרנים להפחית בכמות המוצרים הפגומים.
 


* שי גרשון הוא סמנכ"ל להנדסה בקבוצת קונטאל טכנולוגיות העוסקת באספקת פתרונות עבור התעשייה הישראלית בתחומי האוטומציה, הבקרה, מערכות תוכנה לניהול הייצור, רובוטיקה, ראייה ממוחשבת, מכשור תהליכי, בקרת מבנים ומיזוג אויר, ועוד. 
 
לעמוד הפוסט תאריך: 06/11/2017 16:52:00 תגובות:
תגובות

המדריך לרכישת קובוטים

המדריך לרכישת קובוטים

שבעה מוקדים בהערכת וברכישת קובוטים

 
מאת גל ענבר*
 
בזכות התקדמות בטכנולוגיות של קובוטים – רובוטים שיתופיים (collaborative robots), קובוטים הופכים בקצב גובר לפתרון המגביר משמעותית פריון ומשפר איכות בתפעול. הקובוטים של היום בטוחים לעבודה בסביבה אנושית, תופסים מרחב עבודה קטן משמעותית ביחס לרובוטים ואוטומציה קלאסית, זולים מספיק כדי להראות החזרי השקעה של פחות משנתיים ובחלק מהיישומים אף פחות משנה, ומתאימים ליישום לא רק במפעלי ענק אלא גם באולמות ייצור של יצרנים קטנים ובינוניים, שמבצעים סדרות ייצור קצרות יחסית.
אני, רובוט

 
אם הגעת להחלטה שאתה מעוניין לרכוש קובוט, יש מספר שאלות מהותיות שכדאי שתבחן, על מנת שתבחר בפתרון המיטבי המתאים לצרכיך.
 
1. עלות כוללת – תווית מחיר הזרוע אינה עלות היישום האמיתית

חשוב על הפתרון הכולל וממה הוא מורכב, כשתשווה פתרונות, קח בחשבון מה תצטרך לרכוש בחלק מהמקרים מצדדים שלישיים בנוסף לזרוע, כמה תעלה האינטגרציה? כמה יעלה התכנות? מרכיבים אלו מעלים את העלות הכוללת בד"כ לבין פי 2 לפי 3 ממחיר הזרוע (לעיתים אף יותר).
 
לפני שאתה מתקדם לבחון את האלטרנטיבות, הכן רשימה של יישומים לקובוטים על רצפת הייצור שלך, והכן על בסיס רשימה זו את מגוון המאפיינים הנחוצים לך, מאפיינים אלו יכולים להיות למשל:
  • אורך זרוע מקסימלי
  • דרגות חופש לזרוע
  • גריפרים נדרשים
  • יכולת חישת כח
  • שליטה בעוצמת הכח שהקובוט מפעיל
  • שילוב מערכות ראייה לטובת איתור חלקים
  • שילוב מערכות ראייה לטובת בקרת איכות
  • רמת דיוק וחזרתיות (repeatability)
  • כמות סטאפים
  • משקל נדרש להרמה
  • חשיבות פשטות ההפעלה
  • עלות אחזקה
  • עלות רשיונות תוכנה
  • איכות התמיכה והשרות
כשתחשב החזר השקעה, שקלל את עלויות החומרה, התוכנה, האינטגרציה בתא העבודה, עלות מערכות ראייה, עלות הכשרת עובדים, שעות הפעלת קובוטים, עלות פיתוח גריפרים, ועלויות התאמה נוספות. התאחדות הרובוטיקה העולמית מציעה מחשבון לניתוח כדאיות – לינק, אז קדימה!

2. תוכנה - תוכנה למומחים או תוכנה אינטואיטיבית

עולם הייצור מתקרב לנקודת שינוי, וטכנולוגיות חדשות משנות את הצורה בה רצפות ייצור פועלות, לומדות, ומתחברות. הקובוט בו אתה בוחר צריך לכלול שילוב של חומרה ותוכנה שייתן מענה לצרכים הבאים:
 
  • ממשק משתמש אינטואיטיבי שכל עובד יוכל להבין
  • יכולת שליטה בציוד תעשייתי אחר בסביבת הקובוט
  • יכולת כיוון של עוצמת הכח, גם לכוון וגם ליישם, בו תתבצע פעולה או השחלת חלק למקבע.
  • חיבוריות והתאמת הקצב לשאר תא העבודה, והיכולת להבין ולהפעיל בצורה נכונה את הגריפר המחובר לזרוע
  • יכולת לסמלץ את סביבת העבודה ולהגיב בצורה יזומה ומהירה להתאמות נדרשות תוך כדי עבודה, או לשינויים שמתבצעים בתא העבודה (למשל כשהקובוט מועבר לעמדת עבודה חדשה שאינו מכיר)
  • יכולת לקבל עדכוני תוכנה שיאפשרו פתיחת יכולות חדשות לקובוט ומיצוי טוב יותר של חומרה קיימת
3. מהירות היישום – ימים ולא שבועות
 
אחד היתרונות המוחלטים של חלק מהקובוטים בשוק הוא מהירות היישום, מהקרטון עד לעבודה שוטפת בקו הייצור. זה נכון גם במקרים של תאי עבודה חדשים, וגם בתאי עבודה קיימים, ובעיקר אם אין צורך בכלובי עבודה ובתכנות מאסיבי – כשאתה צריך לבחור בין קובוטים שונים – קח בחשבון:
 
  • כמה מהר מתחייב הספק להגיע "מהקרטון לעבודה שוטפת"
  • האם אתה מקבל מערכת שלמה או שאתה מתחיל לרכוש את האביזרים המשלימים לאחר שהקובוט מגיע.
  • כמה קל למפעיל בקו לשנות תוכנית קיימת או ללמד את הקובוט משימה חדשה.
  • זמינות של תבניות משימה שמאפשרות אימון מהיר של הקובוט
  • האם מערכות הראייה, חישת הכח, והגריפרים הינם חלק אינטגרלי מהקובוט, או שמדובר במגוון ספקים המצריכים אינטגרציה
4. גמישות – יכולת התאמה ושינוי משימה בתא העבודה ומעבר למשימה אחרת
 
יכול להיות שאתה יודע מה היישום אליו אתה מכוון את הקובוט, אבל מחר הלקוח שלך ישנה את דרישותיו, והייצור שלך יצטרך להשתנות בהתאם לאתגרים החדשים – אלו שאתה מכיר היום, ואלו שיגיעו מחר. קובוטים יכולים להיות גמישים על מנת לעמוד בשינויי משימה מהותיים, וללא צורך לבצע השקעות מאסיביות של זמן, ציוד, וכסף בהתאמתם מחדש.
 
כאשר אתם בוחנים מערכות קובוטיות שונות, שווה לראות קליפים של הקובוטים עובדים במשימות מגוונות ובסביבות עבודה מגוונות על משימות אמת. קליפים של יישומי אמת מאפשרים תובנות מהותיות על מגוון היישומים. כשמסתכלים על קובוטים מיושמים כדאי להתמקד ב:
 
  • אילו משימות הקובוטים מבצעים – הפעלת ציוד, בדיקות, טעינת ופריקת מכונות, אריזה, וכדומה.
  • האם הקובוטים כוללים מערכות איתור מיקום. מערכות איתור מיקום מאפשרות לקובוטים לבצע כיול אוטומטי לתחנות עבודה מוכרות, כך שאם הועברו לתחנה חדשה ולאחר מכן הוחזרו לתחנה מוכרת, תוך שניות הם מבצעים כיול עצמי, על בסיס מערכות הראייה שלהם.
  • כמה קל ללמד את הקובוט לבצע משימות אחרות מהמשימה המקורית אליה יועד.
  • כמה זמן יאלץ קו הייצור לחכות בזמן שהקובוט לומד משימה חדשה – דקות, שעות, או ימים?
  • האם הקובוט קל לשינוע מעמדה לעמדה.
5.   פשטות – האם הקובוט נבנה על מנת שיתופעל על ידי עובדים או על ידי מהנדסים?
 
ממשקי משתמש קיימים סביבנו בכל מקום – יש מסכים ברכב, בטלפון הנייד שבכיסנו, במכונת הקפה, ובמיזוג האויר. ממשק המשתמש צריך להיות בנוי עבור המשתמש, פשוט ואינטואיטיבי, ועם מינימום דרישות לימוד והסמכה. זה נכון גם לקובוטים, הם צריכים להיות פשוטים מספיק כדי שמפעיל יוכל לתפעל אותם, ולא יצטרכו להמתין לפנאי של איש צוות אחזקה או מהנדס. עוד הבטים לקחת בחשבון:
 
  • קובוט כמערכת שלמה – ללא תוכנות או חומרה נוספת נדרשת
  • אינטגרציה קלה ופשוטה עם ציוד קיים
  • ממשק משתמש גראפי עם סמלים וסימנים פשוטים ואינטואיטיבים להבנה
  • חיבור לשקע חשמל בסיסי
6.   בטיחות – חיים מחוץ לכלוב
 
כדאי שהקובוט בו אתה בוחר יהיה בעל DNA בטיחותי, שנבנה מראש לעבודה בסביבה אנושית, ועל מנת לעבוד עם אנשים. הקובוטים הבטיחותיים ביותר מכילים את מרכיבי הבטיחות האקטיביים והפאסיביים הבאים:
 
  • משתמשים ברגישות חישת כוח על מנת להבין את הסיטואציה, ולא מזהים רק מצב "התנגשות"
  • אפשרות לעבוד עם חלקים עדינים מבלי לפגוע בהם
  • יכולת להודיע בזמן אמת על תקלות ובעיות
  • יכולת לעבוד בעדינות עם ציוד יקר הנמצא במרחב העבודה של הקובוט ומבלי להזיק ולפגוע בציוד יקר זה
 
7.   חווית לקוח – ספק המחוייב להצלחה שלך
 
על מנת למקסם את יכולות הקובוט, ולא להוסיף עלויות נוספות, חפשו ספק המציע פתרון שלם, ולא תלאים של חלקי פתרון. חפשו ספק המאפשר מגוון רחב של הזדמנויות הכשרת והסמכת עובדים, וכן דוגמאות ליישומים נכונים של הטכנולוגיה כולל:
  • מדריכי משתמש מקוונים
  • פורומים למשתמשים
  • wiki
  • הדרכות על רצפת הייצור שלכם
  • קורסים והדרכות באינטרנט
 


גל ענבר הוא שותף ומנהל בחברת iCobots, המיישמת ומקימה מערכות מבוססות קובוטיקה במפעלים. ענבר הוא יזם עסקי, בעברו מנהל ב"אפקטיב מנהלי כספים והשקעות", בעל תואר ראשון ושני בהנדסת תעשייה וניהול ותואר במנהל עסקים.

 
 
לעמוד הפוסט תאריך: 06/11/2017 15:21:00 תגובות:
תגובות

הנובר, במה עולמית לחזון התעשייה המשולבת

לעמוד הפוסט תאריך: 05/11/2017 22:01:00 תגובות:
תגובות

המפעל החכם שיודע בדיוק כמה עולה לייצר כל פחית בירה

לעמוד הפוסט תאריך: 05/11/2017 21:57:00 תגובות:
תגובות

המהפכה הרביעית – הפתח ל-'תור הזהב' של ההיי-טק הישראלי

לעמוד הפוסט תאריך: 05/11/2017 21:54:00 תגובות:
מספר עמודים: 3
הקודם    1  2  3   הבא