במדור זה מתפרסמים מאמרים בנושאים שונים בתחום התעשייה החכמה, שנכתבו על ידי אנשי מקצוע בתעשייה. האחריות למאמרים ולתוכנם היא של כותביהם בלבד. לקריאת מאמר בעמוד נפרד, לחצו על כותרת המאמר. להערות, הצעות ורעיונות למאמרים, פנו אלינו
 

 
תגובות

קול קורא לסטרטאפים

 
 
סטארטאפים, יש לכם מיזמים המציעים חדשנות בתהליכי ייצור? מעוניינים לאתר שיתופי פעולה, להתנסות, להטמיע או לערוך פיילוט למיזם שלכם במפעל תעשייתי?
 
​רשות החדשנות מזמינה אתכם לשאת פיץ' ולהציג את עשייתכם בפני בכירי חברות הייצור המובילות בישראל, במסגרת ועידת המפעל החכם שתתקיים ב-31 באוקטובר 2017!
 
אנו בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית – INDUSTRY 4.0 שצפויה להביא לפריצות דרך ביעילות היצור העולמית. אחד מתוצרי המהפכה הינו "המפעל החכם" - רעיון שמסעיר את עולם התעשייה כיום.  השילוב בין רובוטיקה ואוטומציה, שליטה מרבית בתהליכי הייצור  תוך גמישות וחדשנות, שימוש בכמויות מידע אדירות ויכולת עמידה כנגד מתקפות סייבר- מביא את היצור התעשייתי לנקודה חדשנית ומתקדמת. האם אתם רואים עצמכם חלק מהמהפכה?
 
רשות החדשנות בהובלת זירות יצור מתקדם והזנק, מזמינה 12 סטרטאפים מתחומי רובוטיקה, אוטומציה, IOT, תהליכי ייצור וחומרים מתקדמים, בעלי מיזמים פורצי דרך שיכולים לשנות את פני התעשייה ותהליכי היצור, לקחת חלק בוועידת "טכנולוגיה – המפעל החכם הלכה למעשה" שתתקיים במרכז הירידים בתל אביב ב- 31/10/17.
 
הוועידה תאפשר לכם להיחשף לחברות היצרניות המובילות בישראל, לבחון שיתופי פעולה שיאפשרו לכם להתנסות, להטמיע או לערוך פיילוט למיזם שפיתחתם במפעל תעשייתי. הוועידה תתקיים במסגרת  תערוכת "טכנולוגיה", שהינה התערוכה הגדולה והמובילה בעולמות הייצור. לוועידה צפויים להגיע כ-200 מנכ"לים, בעלים וסמנכ"לי תפעול של חברות הייצור המובילות בישראל. 

מה אנו מציעים לכם?
1. להיות אחד מ-12 סטרטאפים שיבחרו לשאת פיץ' על במת הוועידה, במסגרת מושב סטרטאפים ייחודי בהובלת רשות החדשנות.
2. להציג בעמדה ממותגת שתהיה חשופה לבאי הוועידה ותאפשר יצירת נטוורקינג ושיתופי פעולה.
 
מתי?
1 באוקטובר 2017, בין השעות 08:30-15:00
 
היכן?
מרכז הירידים, תל אביב, ביתן 1, קומה 2.
לעמוד הפוסט תאריך: 05/11/2017 16:00:00 תגובות:
תגובות

"יכולת תבונית" רובוטית

"יכולת תבונית" רובוטית
 
רובוטיקה, לפי משרד החינוך, היא נושא רב-תחומי, המשלב בתוכו הנדסת מכונות, הנדסת אלקטרוניקה והנדסת תוכנה. העוסקים ברובוטיקה מתנסים בתכנון בנייה ותכנות רובוטים אשר נעים בצורה עצמאית על פי מידע מחיישנים. על הרובוט להיות בעל "יכולת תבונית", ולאחר שהוגדרו הפעולות שעליו לבצע, הוא מבצע אותן בעצמו.
משרד החינוך מפעיל תוכנית הכשרה בתחום הרובוטיקה, שיעדיה הם הגדלת מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי מקצועי, קיום פעילות לימודים בתחום הרובוטיקה בכל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים והעלאת המוטיבציה, ההנאה וההנעה בלימוד מדע וטכנולוגיה.
ראשי התוכנית יזמו קיום פעילות לימודית בתחום הרובוטיקה במסגרת החינוך הבלתי פורמלי בהשתתפות תלמידים מכל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארץ - לפחות פעילות לימודית מתמשכת אחת, ובה משתתפות קבוצות תלמידים מכל אחד מבתי הספר. כמו כן קיום תחרויות ברובוטיקה כאמצעי לחשיפת תלמידים לתחומי הטכנולוגיה ועידודם להתנסות בנושאים אלו, בניית תשתיות לפעולות מתמשכות רב-שנתיות לאותם תלמידים שנחשפו לתחום ועידוד תלמידים להשתתפות בתחרויות בשיתוף חברת FIRST כגון: FLL ,FRC  ובתחרות רובו-סטאר במוסדות חינוך, אשכולות ותפוחי פיס.

 
לעמוד הפוסט תאריך: 21/10/2017 10:43:00 תגובות:
תגובות

המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן

המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן

מאת אלי תדהר, שותף, ראש מגזר התעשייה ומוצרי הצריכה, Deloitte

אחת מהתמורות המשמעותיות של חדשנות בסקטור התעשייתי קורית בימים אלו. המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן, והיא משנה את הדרך בה עסקים חושבים ופועלים כמו גם את הצורה בה מפעלים מייצרים. מהפכה זו מחברת שני עולמות שהיו נפרדים עד היום: הפיזי והדיגיטלי ומאפשרת כיום למפעלים לייצר טביעת רגל דיגיטלית של כלל התשתיות הפיזיות. כך לדוגמא ניתן לייצר ניהול אופטימלי שלם של שרשרת הייצור, האספקה והתפעול תוך שימוש בכלי ניתוח אנליטיים כדי לשפר את התהליכים הפיזיים.
אנו מזהים בשנים האחרונות כניסה רחבה של טכנולוגיות לשוק- חלקן מוטמעות ומספקות כבר היום פתרונות בשלים לתעשייה, חלקן נמצאות בתהליך הבשלה ויגיעו, להערכתנו,  לכדי מיצוי תעשייתי בשנים הקרובות. בין הטכנולוגיות המהוות כבר היום פתרון מעשי ניתן למנות:
  • Cyber security- טכנולוגיה המייצרת כיום מספר פתרונות ישימים מאד. לתפיסתנו טכנולוגיה זו צריכה להיות בבסיס השימוש של כל יצרן המטמיע פתרונות חכמים, ptimization & Prediction המביאה לטיוב הפעילות ומקסום הערך בזמן הייצור.
  • Internet of Things המאפשרת חיבור בין שלבי שרשרת האספקה
  • Autonomous Robotics- טכנולוגיה אשר כבר כיום מוטמעת בפסי ייצור ובנקודות אספקה. 
  • Big Data- שימוש בידע כשירות (Data as a service), משמש כבר כיום להפקת תובנות מעשיות על כלל שלבי הייצור השונים, למשל התאמת תהליך המו"פ לדרישות הצרכנים המשתנות, או התאמת תהליך הייצור לפי אספקת המלאי המשתנה- בהתבסס על ניתוח ביג דאטה. 
בין הטכנולוגיות אשר מצויות בתהליך הבשלה נמצא:
  • Wearables- מחשוב לביש המשמש למשל עובדים במפעלים שונים לטובת העברת מידע ושיפור תהליכי ההרכבה והייצור. 
  • Augmented reality 
  • Machine learning
  • Cognitive computing AI 
להלן שתי דוגמאות לשימוש יוצא דופן בחדשנות המתאפשרת בזכות המהפכה התעשייתית הרביעית: 
20 שנה לאחר ש-Adidas העבירה את כל פעילויות הייצור שלה לאסיה, החברה הודיעה ב-2016 על כוונתה לפתוח מפעלים בגרמניה בשנה הקרובה ולאחר מכן גם בארצות הברית. המפעל החכם המכונה SPEEDFACTORY עתיד לייצר כמויות מאסיביות של נעליים תוך שימוש ברובוטים מתקדמים והדפסה תלת-מימדית בשילוב כוח אדם מיומן. גם נטפים משקיעה מיליונים בפיתוח מערכות Crop Management, חיישנים באדמה ורחפנים בשמיים המנטרים מספר גדול של משתנים (טמפרטורה, לחות, פריסת דשנים). טכנולוגיות כמו הטמעת חיישני IoT לאורך שרשרת הייצור ו-Predictive Maintenance מביאות לשיפור דרמטי בבקרת איכות.
לעמוד הפוסט תאריך: 21/10/2017 10:15:00 תגובות:
תגובות

הזמן למפעל החכם הוא עכשיו

הזמן למפעל חכם הוא עכשיו

אבנר שדמי
, מ"מ מנהל זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות:
עולמנו הפך זה כבר להיות כפר גלובאלי, אשר התחרותיות בו גוברת והולכת ואשר המדינות המתועשות הפנימו את חשיבות שמירת הייצור אצלן ואפילו את "החזרתו הביתה". הדרך הכמעט יחידה של התעשיה בארץ להתמודד בסביבה זו הינה באמצעות יישום הליכי חדשנות בכל תחומי פעילותן. חדשנות זו תאפשר לחברות התעשייתיות לפתח מוצרים אטרקטיביים שעלות ייצורם תחרותית.מפעל חכם המיישם תהליכי ייצור מתקדמים ומשלב אותם עם טכנולוגיות מידע מתקדמות, יוכל להשיג התייעלות תפעולית לייצר מוצרים טובים יותר בעלויות נמוכות יותר. זאת באמצעות היכולת ליצר מוצרים בסדרות קצרות, לצמצם פחתים, לקצר זמני העברה לייצור, לצמצם זמני השבתה וכו'. החשיבות של יישום הליכי חדשנות רבה במיוחד לתעשייה הישראלית המתמודדת עם עלויות כ"א גבוהות ושערי חליפין אל מול שוקי היעד שלה. הפתיחות הקיימת בארץ ליישום הליכי חדשנות בתעשיית הטכנולוגיה העילית מחלחלת בשנים האחרונות גם לתעשיית הייצור. פריחתן של חברות טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הייצור המתקדם בארץ מעודדת אף היא את הטמעתן של טכנולוגיות אלו במפעלי התעשיה לקראת הפיכתם ל"חכמים" יותר."

איפה עומדת התעשייה הישראלית מול התעשייה המתחרה בעולם בתחום האוטומציה? מה ההשפעה של החדשנות על כושר התחרות?

אין דין אחד החל על כלל התעשיה הישראלית. ניתן למצוא בתעשיה הישראליות דוגמאות לחברות מתקדמות ביותר ביישום מערכות אוטומציה ורובוטיקה מתקדמות המקושרות לכלל מערכות המידע של המפעל. מערכות אלו מייעלות מאד את כלל תהליכי התפעול הנהוגים במפעל. אלו הן בד"כ חברות מתחום תעשיית הטכנולוגיה העלית (בהתאם להגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), שהבינו זה מכבר את החיוניות והדחיפות בהטמעת אוטומציה ויבצעו את השינוי בתחום זה. חברות אלו הצליחו בעבר ומצליחות גם כעת לעמוד בחזית הטכנולוגיה ולהתמודד עם היצרניות המובילות בעולם.
מאידך חברות רבות (בעיקר מתחומי התעשיה המסורתית והמעורבת-מסורתית) עדיין נרתעות מיישום טכנולוגיות אלו ממגון סיבות. חשוב להבין שלא ניתן לדלג על שלבים בהפיכת המפעל ל"מפעל חכם". גם יישום מדורג וזהיר של מערכות אוטומציה ורובוטיקה יסייע לחברה להתייעל תפעולית ולשפר את התחרותיות שלה. המתנה ו"ישיבה על הגדר" רק תקשה על החברה לסגור את הפערים שהולכים ונפתחים במהירות בינה לבין מתחרותיה.

מה מקומה של הממשלה בקידום החדשנות התעשייה? אילו צעדים הממשלה צריכה לעשות לתמיכה בתעשייה בתחום זה?

לראייתנו, תפקיד הממשלה בקידום החדשנות בתעשיה מתמקד ביצירת סביבה התומכת את התעשיה במהלכיה לאמץ חדשנות ובהתערבות פרואקטיבית במקומות בהם קיימים כשלי שוק.
תכנית התמיכה במו"פ ומכינת המו"פ לתעשייה המסורתית הנן שתי תכניות דגל המופעלות ע"י רשות החדשנות מזה מספר שנים. תכניות אלו הובילו לשינוי פרדיגמה בתחום. מאות רבות של חברות אשר מעודן לא יישמו הליכי חדשנות, ביצועו תכניות מו"פ מרשימות מאד אשר שדרגו משמעותית את יכולת התחרות שלהן. אנו מתכננים להרחיב בעתיד הקרוב תכנית זו, ולמקד אותה גם בתמיכה ביישום טכנולוגיות ייצור מתקדמות בחברות תעשיית הייצור. תכנית המעבדות לחדשנות אשר זכייניה הראשונים פורסמו רק לאחרונה, ע"י רשות החדשנות, מקדמת יישום הליכי "חדשנות פתוחה" ותומכת בבניית אקוסיסטם של חדשנות בתחומי תעשיות הייצור המתקדם באמצעות חיבור בין תשתית טכנולוגית וידע של חברות גדולות, בארץ ובעולם, לטובת הסטארט-אפים בתחומי טכנולוגיות ייצור מתקדמות אשר יוכלו לסייע לחברות התעשייתיות בארץ.

אנו מאמינים שמהלכים אלו של הממשלה ימשיכו ויעודדו חברות תעשייתיות להשקיע בהליכי חדשנות בתחומי טכנולוגיות הייצור תוך ניצול היתרונות האיכותיים הקיימים במדינת ישראל.
לעמוד הפוסט תאריך: 21/10/2017 00:10:00 תגובות:
תגובות

"התעשייה הישראלית חייבת להתאים את עצמה לעולם"

שרגא ברוש: "התעשייה הישראלית חייבת להתאים את עצמה למגמות המובילות בעולם, על מנת לשמור על תחרותיות"

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שידוע כמי שמוביל חדשנות בתעשייה, עומד בראש וועדת ההיגוי של כנס "מפעל חכם", אשר יקדם הטמעת טכנולוגיות של ייצור מתקדם בחברות תעשייתיות. לקראת הכנס, שיתקיים ב- 31 באוקטובר, ברוש פרש בפנינו את חזונו באשר להובלת התעשייה הישראלית למהפכה התעשייתית ה- 4.
"התעשייה הישראלית חייבת להתאים את עצמה למגמות המובילות בעולם על מנת לשמור על כושר התחרות מול שווקים עולמיים. יחס ההון לתוצר בישראל עדיין נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD וגם הפריון נמוך והתוצאה היא כושר תחרות נמוך מול מדינות מתקדמות בעולם. כדי לשנות את המצב נדרשת השקעה בחדשנות, בחינוך, בשדרוג קווי הייצור ותהליכי יצור ובמו״פ. נושא ״המפעל החכם״ תופס מקום מרכזי במדיניות הזו ויש לקדם אותו בכל הכוח.
תסתכל על התעשייה הגרמנית למשל: שם יש כבר תהליכי הטמעת יצור מתקדם בתעשייה, שיביאו עד שנת 2025 לחיסכון שבין 15% ל-25% בעלויות יצור (ללא חומרי גלם), לתוספת של 390 אלף מועסקים לתעשיה, ולתוספת של 1% לתוצר מדי שנה. ועידת המפעל החכם נועדה כדי ללמוד ולהכיר את כל היתרונות האלה וליישם אותם בישראל.ֿ זה אחד הנושאים המרכזיים שלקחתי על עצמי לקדם.
ממה נובעות התועלות המשמעותיות האלה של טכנולוגיות המפעל החכם?
ראשית, עלויות הייצור מוזלות כתוצאה מהתייעלות תהליכי העבודה. קח את עלויות התחזוקה למשל: עם טכנולוגיות הדור הרביעי בתעשייה מכונות הייצור עוקבות אחר תקינות עבודתן ומתריעות מראש על בעיות, עוד לפני שהתקלה מתרחשת, וכך נמנעת השבתת קווי ייצור. יתרון אחר הוא היכולת של מפעלים להתאים את המוצרים לדרישות מדויקות של כל לקוח ולקוח, וזאת בתנאי ייצור המוני. יכולת כזאת מגבירה משמעותית את התחרותיות של המפעל.
לנוכח היתרונות הרבים של גישת המפעל החכם, התעשייה הישראלית חייבת להתאים את עצמה למגמה כדי לשמור על תחרותיות מול שווקים עולמיים. מפעלים קיימים צריכים לאמץ את הגישה ולשפר מרכיבים בתהליכי הייצור שלהם והמדינה צריכה ליישם תוכנית לאומית לעידוד התעשייה למעבר לדור הבא של הייצור העולמי.
כולם מדברים על ביג דאטה, מציאות רבודה, רובוטיקה, הדפסות תלת ממד - כל המושגים האלה עלולים להישמע כמו מדע בדיוני למנהלים בתעשיות מסורתיות, במפעלים בינוניים וקטנים, שעסוקים בקשיי היום-יום.
אנחנו אכן עדים לכך שלמפעלים קטנים ובינוניים יש פחות מודעות לנושא ועל כן הם משקיעים פחות בחדשנות. זו תופעה מוכרת בעולם והפתרון הוא להגביר את המודעות ליתרונות שיש גם למפעלים קטנים ובינוניים בחדשנות. זו בדיוק החשיבות של פעילות כמו ועידת המפעל החכם. בנוסף לכך נדרש עידוד ממשלתי ותקציבים שיעודדו את המפעלים להיכנס לתהליכים החשובים האלה.
אילו צעדים יזמה התאחדות התעשיינים כדי לקדם את תפיסת המפעל החכם בקרב המפעלים?
יש לנו פעילות עניפה בתחומים האלה. אנחנו מקיימים כנסים לתעשיינים, כמו ועידת המפעל החכם, ובהם אנחנו מציגים בפניהם את טכנולוגיות הייצור המתקדם ואת היתרונות הכלכליים שלהן. לפני כשנה חודשים הוצאנו משלחת של 15 תעשיינים עם אנשי אקדמיה וממשל לסיור לימודי בגרמניה כדי ללמוד מקרוב כיצד מקדמים חדשנות תעשייתית שם. זה מרכיב חשוב באסטרטגיה להגברת התחרותיות של תעשייה הישראלית.
כמו כן, אנחנו פועלים מול גופי ממשלה שונים כדי לקדם מתן מענקים לטובת חדשנות בתעשייה. לשמחתנו, הממשלה נענית יותר ויותר, ומכירה בחשיבות הגדלת הפיריון בתעשייה. בינתיים מרבית הסיוע מגיע מרשות ההשקעות ואילו רשות החדשנות משקיעה יותר בתחום הפיתוח. קיימים גם כלים פיננסיים שונים שיזמנו כמו הלוואות לטווח ארוך בערבות מדינה, ועוד.
יוזמה נוספת היא בחיבור בין מפעלים בינוניים מהתעשייה המסורתית לבין סטארט-אפים שמפתחים אמצעי ייצור מתקדמים, במטרה לעורר מודעות ועניין בתעשייה בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיה חדשנית, ובו בזמן לתת שווקים חדשים לחברות ההזנק. כמו כן אנחנו פועלים להגביר את המודעות לחשיבות הגנת הסייבר והבטחת מידע – סכנה שמתעוררת על רקע טכנולוגיות הייצור שנעשות מקושרות ונגישות לרשת.
על רקע הפעילות הרבה בהתאחדות התעשיינים בנושא המפעל החכם, למה היית מצפה מהממשלה?
קיים שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה ועם הרשות החדשנות כדי ליצור עוד ערוצי מימון וסיוע ממשלתי. אנחנו קוראים לממשלה להגדיל את תקציב המענקים בחוק לעידוד השקעות הון, להעניק הקלות בתנאי יצוא למפעלים קטנים ובינוניים, להקים מסלול מענקים להגדלת הפיריון במפעלים שאינם מוטי יצוא ולחזור למתווה של שיעורי מס מופחת למפעל מועדף, של 6%/12%. בתחום עידוד ההשקעות במו״פ, יש להגדיל את תקציבי העידוד.
אנחנו גם מבקשים לייסד בשיתוף הממשלה תוכנית מיוחדת שתתמקד בקידום גישת המפעל החכם. במסגרת התוכנית יוענקו מענקים למימון השקעה ברכש והטמעה של מערכות מידע מתקדמות ורכיבים שונים לשיפור תהליכי הייצור. קהל היעד של התוכנית יהיה מפעלים קטנים ובינוניים, בעלי מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל. אנו  קוראים לממשלה להכיר בחשיבותה של התוכנית להגברת הפיריון וכושר התחרות של התעשייה הישראלית.
לעמוד הפוסט תאריך: 21/10/2017 00:07:00 תגובות:
תגובות

גישת המפעל החכם

גישת המפעל החכם אינה מיועדת רק לתאגידים גלובליים ולמפעלי ייצור ענקיים. למעשה, תעשיינים מכל המגזרים וסדרי הגודל יכולים לאמץ ולהטמיע מרכיבים מתפיסת המפעל החכם ולשנות דפוסי הפעולה העסקיים ואת השיטות התעשייתיות והניהוליות הקיימות. גישת המפעל החכם היא הגרעין החיוני הנחוץ לשיפור האפקטיביות של שרשרת האספקה ויעילות הליכי הייצור.
כמה היבטים עיקריים מרכיבים את גישת המפעל החכם:
  • רובוטיקה - אוטומציה מלאה וניתנת להתאמה של כל ההליכים, הפעלת קווי הייצור בצורה גמישה ויעילה, המתואמת לדרישות משתנות של השוק. מדובר בקפיצת מדרגה בתחום, שכן הרובוטים יעבדו בשיתוף פעולה ותיאום מלא עם עובדים אנושיים.
  • אינטרנט של דברים (IOT) – חיבור מכשירים וכלים לרשת מעניק מוטת שליטה ובקרה חסרות תקדים במפעל החכם. כך ניתן לקיים קשר בין חלקים שונים של רצפת המפעל ללא התערבות אדם, וגם לקבל מידע מכל מרכיב בייצור ולהגיב על כל אירוע או תקלה באופן מיידי. המכשיר עצמו, או רובוט הייצור, מעביר מידע שוטף על עבודתו, וניתן לעקוב אחר המוצר הבודד בכל שלבי ייצורו, שינועו ואספקתו.
  • בינה מלאכותית – עיבוד וקבלת החלטות ללא התערבות אדם על רצפת הייצור, בינה עסקית (BI) ככלי עזר לתמיכה בהחלטות ניהוליות, שמבוססת על איחזור כמויות נתונים מידע עצומות (Big Data) וניתוחם בכלים המפיקים ידע עסקי ייחודי: זיהוי צווארי בקבוק, מעקב אחר השימוש במשאבים, מגמות משתנות בביקושים, ועוד.
  • אחסון חכם – מרכיב מרכזי בתפיסת המפעל החכם, הכולל יכולות כמו אוטומציה של המחסנים, שילוב מערבות חכמות לניהול מיטבי של אחסון ומכולות, שמירה על יעילות אנרגטית וקיצור הליכי אחסון ושחרור.
  • הדפסות תלת-ממד – אפשרות לייצור מוצרים בעלי צורה מורכבת, שעד כה לא היתה אפשרות לייצרם, כמו גם גמישות בייצור מודלים ואבות טיפוס בצורה מהירה, זולה ויעילה.
לעמוד הפוסט תאריך: 20/10/2017 17:45:00 תגובות:
תגובות

הכירו את המפעל החכם

הכירו את המפעל החכם

מאת אבישג אשר

"המפעל החכם" הוא הרעיון שמסעיר את עולם התעשייה כיום. השילוב בין רובוטיקה ואוטומציה, שליטה מירבית בתהליכי הייצור, 
גמישות בתכנון ובשינוי תהליכי ייצור, שימוש בכמויות מידע אדירות ויכולת עמידה כנגד מתקפות סייבר, מביא את הייצור התעשייתי לנקודה חדשנית ומתקדמת. אנחנו בתחילתה של המהפכה התעשייתית הרביעית  Industry 4.0 – שתביא בתוך עשור לגידול נחשולי של 20%-30% ביעילות הייצור העולמית.



במהפכה התעשייתית הראשונה, באמצע המאה ה-18, הופעלו לראשונה מכונות קיטור ועבודת היד הוחלפה בעבודת מכונות. 
במהפכה התעשייתית השנייה, מאה שנה מאוחר יותר, עברה התעשייה להשתמש בחשמל ויכולת הייצור השתפרה פלאים. 
במהפכה התעשייתית השלישית, באמצע המאה ה-20, נכנסו המיחשוב והאוטומציה ושינו את פני התעשייה מקצה לקצה.
המהפכה התעשייתית הרביעית, שאנו ניצבים בפיתחה, מעצימה את יכולות המחשוב וה-Big Data, מוסיפה חיישנים חכמים, בינה מלאכותית, הדפסה תלת-מימדית ורובוטיקה בכל עמדה ומחברת את הכל ברשת אינטר
נט ייעודית האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT). התוצאה היא מפעל שמייצר הרבה ומהר, הוא יעיל וחסכוני, תחרותי בשווקים בינלאומיים, והוא מתאים את עצמו לצרכים המדוייקים של כל לקוח ולקוח. 
כמו המכונית האוטונומית, שכבר נוסעת ברחובות ערים אחדות, וכמו המטוס האוטונומי, שבקרוב יטוס בשמיים שמעלינו, אנחנו יכולים כבר לחזות את היום בו יוקם לא הרחק המפעל האוטונומי.

 
לעמוד הפוסט תאריך: 20/10/2017 17:30:00 תגובות:
מספר עמודים: 3
הקודם    1 2  3