התעשייה הישראלית, כך נראה, השלימה בעל כורחה עם הקורונה ועל הדרך למדו היצרנים כי צריך תמיד לצפות לבלתי צפוי. ״במהלך תקופת הקורונה ועם כל מגבלות התנועה והסגרים, יצא לי בכל זאת להסתובב, לפגוש לא מעט גופים יצרניים שהצליחו להתמודד לא רע בכלל עם האתגרים של העולם ה׳חדש׳ והלא בטוח לעתים״, אומר חיים זכרמן, מנהל חטיבת רובוטיקה ואוטומציה בחברת SU-PAD, נציגת UR בישראל.  ״נכון, יצרנים שחושבים קדימה היו מאז ומתמיד הראשונים לקפוץ לשינוי, אבל הקורונה שהכתה בכולם, ללא הבדל גודל, הביאה עמה שינויים עמוקים וארוכי טווח".

לדברי זכרמן, מבחינת היצרנים, האוטומציה התגלתה כאסטרטגיה החזקה ביותר להצלחה בעולם ה- VUCA,  בין אם זה נגרם ממגפה, או כמעט מכל אתגר עסקי אחר. ״במשך עשרות שנים אוטומציה סייעה ליצרנים לשפר את ההמשכיות, הגמישות, התחרותיות, הפרודוקטיביות ובטיחות העובדים. בעולם ה- VUCA של ימינו, אנו רואים בכל מקום שיצרנים פונים יותר ויותר לאוטומציה שיתופית. אוטומציה שיתופית גמישה ואינטואיטיבית היא התאמה טבעית, כאשר השינויים מתרחשים במהירות, ומגבילים את הזמן לתכנן, לתקצב, להעסיק ולהכשיר עובדים למיומנויות חדשות, או לבצע עדכונים מחדש של מפעלים וחברות״.

אז מה בדיוק קרה, או עדיין קורה, בשטח? 

"המגפה העולמית פגעה במהירות ובחדות בשרשרות האספקה, והדגימה את הפגיעות שנבנתה במשך שנים. כעת היצרנים יודעים כי הם זקוקים לתכנית B במקרה שייצור או אספקה מרחוק נפגעים ודרישות השוק משתנות. יחד עם זאת, יצרנים רבים הבינו את היתרון בכך של להיות קרובים יותר ללקוחותיהם, גם אם הדבר מחזיק אותם באזורים עם עלויות תחזוקת כוח אדם גבוהות יותר. "המפתח הוא היכולת להיות מסוגל לנהל עובדים מבחינת זמינותם ובטיחותם, ולהגדיל את ערכם וכישוריהם כדי לענות על צרכי הייצור החדשים. אוטומציה שיתופית יכולה לעזור לעסקים בכל הגדלים לצפות ולהגיב בצורה יעילה יותר לשינויים - מה שהופך מכשולים בלתי צפויים להזדמנויות חדשות".

מחסור בידיים עובדות  מוביל להזדמנות 

לא מעט יצרנים גילו טרום הקורונה שלעתים קל וזול יותר לייצר מחוץ לישראל, במקומות בהם כוח העבודה הבסיסי זול יותר. אבל, אז נעצרו טיסות וספינות והיה ברור לכולם שחייבים להתנהל אחרת. לחזור להיות קרובים לשוק. וכאן נכנסו חידושי האוטומציה השיתופית שהגדילו באופן משמעותי את התפוקה והפחיתה עלויות במספר תהליכי ייצור. רבים מהחידושים האלה ניתנים כעת לעיבוד מחדש ולפריסה והטמעה מקומית. בעוד ששיעורי העבודה במדינות בעלות נמוכה באופן מסורתי קפצו בעלייה השנתית במספרים עם שתי ספרות, קובוטים (רובוטים שיתופיים) במחירים סבירים עד הגיוניים, הופכים את האוטומציה לנגישה עוד יותר, ללא תלות בגודל החברה.

הסתגלות לעמידה בדרישות המשתנות 

חוסר הוודאות מציב לא פעם דרישות ולחצים על חברות לביצוע ׳פניות חדשות בדרך׳. מה אם הן צריכות לפתע לייצר משהו אחר מזה שהמפעל תכנן במקור לייצר? מה אם השוק ידרוש פתאום יותר התאמה אישית?

האוטומציה השיתופית נועדה מראש ללימוד בקלות ולפריסה והטמעה מהירה, כך שניתן יהיה להזיז אותה, לשנותה ולפרוס אותה מחדש על ידי עובדים קיימים מינימום סיוע מבחוץ.

דרישות בטיחות חדשות

 לדברי זכרמן, חשיבות השמירה על ריחוק חברתי במהלך מגפת ה- COVID-19 הפכה את הבקרה על מניעת זיהומים והדבקות לערך עליון במפעלים ברחבי ישראל ועבור יצרנים רבים המציאות החדשה זו תימשך ללא הגבלת זמן. לדבריו, יצרנים מצליחים רבים הצליחו לפתוח מחדש את שעריהם במהירות רבה יותר בגלל השימוש שעשו במהלך השנה בקובוטים. "על ידי הכנסת קובוטים לקווי הייצור הסטנדרטיים, חברות ומפעלים הצליחו למזער את הסיכון שבפגישות פנים אל פנים וליצור מרחק בטוח בין עובדים תוך שמירה על רמות תפוקה גבוהות".

לדברי זכרמן, במובנים רבים, אנו מנווטים כיום בשטח לא ידוע, אבל, הודות לאוטומציה שיתופית והכנסתם של יותר ויותר קובוטים למפעלים השונים, היצרנים מגלים הזדמנויות חדשות ולתשובות משביעות רצון כשהם מתעתדים לצאת מהסיטואציה חכמים יותר, ממוקדים יותר ומוכנים יותר לכל מצב.